בתשובה למיקה, 31/03/05 15:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעיני זה פתרון טוב יותר גם בפרספקטיבה יהודית. אני אמור לעמוד בחופה בעוד כחודש אי"ה ועל אף חילונותי הגמורה חשוב לי שטקס החתונה שלי יהיה יהודי. אני מדגיש: טקס יהודי לחלוטין וחילוני לחלוטין. הצעד הראשון בעיצוב אירוע כזה הוא הבנת המהות והקונטסקט של האלמנטים השונים שמרכיבים את הטקס המסורתי. וכשיורדים קצת לעומק הדברים, מבינים עד כמה מגוחך המצב שבו מי שמשמר באופן אורתודוכסי כל כך את צורתו של הטקס המסורתי הוא דווקא החילונים. כך, למשל, הכתובה: טקסט שנכתב בבסיסו בעברית אך כידוע הוא נקרא בארמית בחופה. הוא תורגם לארמית בתקופת בית שני ע"י אנשים שרצו שיבינו מה הם קוראים (זו הייתה השפה השגורה כאן). מאז הוא נותר כך והיום, כששבו לדבר בעברית ממשיכים להקריא אותו בארמית לטובת קהל המשפטנים שבקהל. המהלך שנועד להבהיר את הטקסט התקדש באופן פרדוכסלי שמותיר אותו לא מובן. העניין הוא שהשמרנות הזו אינה אלא ביטוי של ניוון. מי שרואה את הטקס כשלב הכי עצוב וסתום בערב וכחוויה "שיש לעבור אותה בשלום" לא יתעניין במה שיש בו. הוא יהיה הראשון - כמו שדובי מצהיר - שיוותר עליו בדורות הבאים. זו כמובן זכותו. האלטרנטיבה היהודית חילונית היא העניין במהותו של הטקס תוך ניסיון להתאים, לעדכן ולהעניק לה צורות חדשות וקומוניקטיביות. אני לא חושב שאפשר לשכנע אנשים כמו דובי (מזל טוב, אגב) מדוע אדם צ ר י ך לקיים טקס יהודי. בדיון הזה תחת מגבלות החשיבה הנתונות, לאנשים כמו יעקב - עם כל הרצון הטוב - אין הרבה סיכוי. הגישה הדתית החליפית של הבחור ההוא שאיחל לחילונים היהודים להיעלם עם ההיסטוריה, אפקטיבית יותר בהתמודדות עם תחושות הזעם והחרדה שדבריו של דובי מעוררים בהם. האתגר האמיתי של יהודי חילוני כמוני הוא להסביר מדוע כ ד א י להישאר יהודי בעת הזו שבה הזהויות הקולקטיביות למיניהן הולכות ונמחקות בקרב חילונים שאופקיהם רחבים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |