![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נדמה כאילו הניקוד הוא סוד מוזר; למיטב ידיעתי, רק מיעוט מבוגרי מערכת החינוך (ואני לא בינהם) יודעים מתי להעדיף קמץ על פתח, מתי לבחור בסגול על-פני צירה, ומהי בכלל תרומתו של החטף, למשל. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
דווקא נורא קל. תנועה בלי הטעמה: אם היא פתוחה אז מנקדים באופציה הארוכה. אם היא סגורה אז מנקדים באופציה הקצרה. תנועה עם הטעמה (הכוונה למלעיל או מלרע): כעקרון זה ההיפך מהתנועות הלא מוטעמות, אבל לפעמים יש מצב שבו שתי מילים תנוקדנה באופן זהה, ואז לפי כל מיני שיקולים איזוטריים מחליטים - אני יכול פשוט לשאול את סבתא שלי. בחטפים אני כרגע לא מבין - חכו לפעם הבאה שאני אבקר אותה. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |