בתשובה להאייל האלמוני, 14/04/05 17:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זו כבר רציונליזציה שונה. הטענה היא אחרת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה של אלו שהיו שם הוא שהם ראו ושמעו. אתה מנסה להסביר את הדברים כאילו לא ראו, כדי להסביר איך כל כך הרבה אנשים טעו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה אנשים משוכנעים שהם קראו את "אלמנטרי, ווטסון יקירי" בסריו של דויל? אם כל אלא יעבירו את הזכרון שלהם לילדיהם, ואלא לנכדיהם, ואלא לניניהם, תוך 5,000 שנה, צאצאיך יבואו אליהם אם הספר המקורי של דויל, והם יטענו שזה זיוף. אותו הדבר כלפי העובדה שהשמאל המציא והשתמש במושג קורבנות השלום. עכשיו, תחזור 5,00 שנה אחורה, תבטל את המושג היסטוריון (כל מתעדי ההיסטוריה מאותה תקופה קיקרו), את מנוע החיפוש, את הארכיון, את חופש המידע, את היכולת לשמור בצורה אמינה לתווך ארוך, את התקשורת האלקטרונית, ותקבל טלפון שבור שמעיר שקרים כעובדות מוחלטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ווטסון, עובדה היא שזה לא עבר מדור לדור ואנשים גילו את הטעות די מהר ותקנו אותה. ולא מדובר על משהו שולי, מדובר על דבר דומיננטי מאוד, מדהים ברמה. אתה מציג מגוון של בעיות (אמיתיות או מדומות) אך לא מסביר מה הקשר בינן לבין התוצאה שאליה אתה חותר. בוודאי שלא מסביר למה האבא מתיישב ואומר לבנו כך היה כשהאבא בעצם לא ידע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ספרים היו עוברים מפה לאוזן, לא היו מגלים את זה. גילו את זה רק בזכות זה שיכלו לחזור לספר המקורי, לטקסט המקורי כמו שנכתב על ידי דויל, ולבדוק את זה. אבא שלי ישב וסיפר לי על רובין הוד, על כיפה אדומה, על באך, על שלגיה, על המלך ארתור, על סינדרלה, על דוד וגוליית, על הרצל, על דרווין, ועל מליון דברים אחרים. למה אתה חושב שאב לפני חמשת אלפים שנה לא אהב את בנו מספיק בשביל להעביר לו את המיתוסים עליהם הוא גדל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אבא שלי סיפר לי ולא שכח לאמר לי שדוד אכן הרג את גולית, הרצל אכן כינס את הקונגרס הציוני, ודרווין אכן טייל באיים, אבל שלגיה וסינדרלה לא הילכו על פני האדמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אבא שלך פיקשש קשות אם הוא מנה את דוד וגוליית בנשימה אחת עם הרצל ודארווין. אבא אמר לך שדארווין *טייל*? זאת היתה ההגדרה שלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסיונך הנאלח להשוות את דרווין לגולית ולטעון שהרצל כביכול היה לו יד ורגל בהעברתו של דרווין לעולם שכולו טוב 1 איננו מוצא חן בעיני. 1 אני לא בטוח שהוא הגיע לשם, כמדומני שהוא היה פלגיאט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, אדם אחד מספר ש-X אנשים "ראו את הקולות", מה שנשמע קרוב ביותר לפסיכוזה המונית. בשום מקום לא מופיע הסיפור הזה כאילו העם עצמו מספר אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל האנשים שהפיצו את הסיפור הם אלו אשר היו אמורים לראות ולא ראו לשיטתך. למה להם להפיץ את הסיפור השקרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אפילו לשיטתך - 99.99% ויותר מהאנשים שהפיצו את הסיפור עד היום אפילו לא היו אמורים לראות. שנית, איפה נאמר שהראשונים שהפיצו אותו היו אלה שאמורים היו, לסדבריך, לחוות אותו ממקור ראשון? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |