 |
בוא נניח, במסגרת היחסות הפרטית, שאכן קיים ניסוי כזה שמעורבים בו שני גופים, ושהתשובה הנכונה (אפילו אמפירית) היא שהאחד עומד והשני נע. עכשיו נניח גם שיש לנו שני צופים הנעים במהירות קבועה זה ביחס לזה, ושניהם מבצעים בנפרד (כל אחד במערכת שלו) את הניסוי המדובר. אם בוחנים את המהירות היחסית בין שני הגופים "העומדים" שבמערכות השונות, קיימות שתי אפשרויות:
1. המהירות היחסית ביניהם תמיד מתאפסת. במקרה כזה, עקרון היחסות של איינשטיין מופר, משום שאם נערוך את הניסוי בקרון סגור, נוכל באמצעותו לקבוע אם אנחנו נעים ביחס למערכת הגופים העומדים (ובאיזו מידה) או לא.
2. המהירות היחסית ביניהם אינה בהכרח מתאפסת. במידה שזה קורה, (לפחות) אחד מהגופים העומדים עלול להמצא בתנועה, בסתירה להנחתנו הראשונית.
קיימת האפשרות שבמסגרת המאמצים לאיחוד התורות, יתברר בעתיד שדוקא קיימת מערכת יחידה בעלת עדיפות אבסולוטית על פני מתחרותיה. נכון להיום, התובנה של גליליי מגלה יכולת השרדות מרשימה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש