|
ראשית כל, ספציפית במקרה של ירושלים, העניין הוא תיאורטי, שכן כמו שכתבתי באחת התגובות למעלה, על השלטים לירושלים כתוב Jerusalem. ירושלים משתייכת לקבוצה קטנה של יוצאים-מן-הכלל שבגלל היותם בעלי שם ידוע ומוכר באנגלית, כותבים את שמם באנגלית ולא בתעתיק מעברית. אני לא ממש אוהב את המדיניות הזאת (בין היתר מפני שהיא מעדיפה אנגלית על-פני שפות אחרות), אבל זו מדיניות רשמית, והיא חלה, כאמור, על מספר מצומצם של שמות.
לעצם העניין - אני בהחלט מסכים. היה אפשר לקבוע בתעתיק הרשמי שהעיצור "י" יתועתק ל-j ולא ל-y. לדעתי, הדבר היה לא רק אפשרי אלא גם רצוי - משום שהוא היה מקרב את התעתיק המודרני לתעתיק ה"מסורתי" (זה שהשתמשו בו בתרגומי התנ"ך לאנגלית), ולכן היה הופך שמות של מקומות תנ"כיים לקלים יותר לזיהוי ע"י דוברי אנגלית (ובאותה הזדמנות היה הופך את כל השמות (המכילים j) לקלים יותר להגייה נכונה ע"י דוברי גרמנית ושפות סקנדינביות). אז גם ניתן היה לבטל ביתר קלות את היוצאים-מן הכלל שהזכרתי קודם, ולכתוב, למשל, Jerushalaim (או, אפילו עדיף, Jerušalaim - ששונה רק בשני vowels וצ'ופצ'יק מהכתיב המקובל באנגלית). j, אגב, הוא גם הסימן המציין את העיצור הזה באלף-בית הפונטי הבינלאומי (ראה: http://en.wikipedia.org/wiki/Palatal_approximant).
לו היו מתיעצים איתי כשקבעו את התעתיק, הייתי מציע את השינויים לעיל, וכן עוד כמה. אבל דבר אחד שלא הייתי משנה בשום פנים ואופן הוא שימור ההבחנה בין ק' ל-כּ'.
|
|