בתשובה ליעקב, 09/04/05 21:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נו, זאת הפעם האחרונה שאני מאמין למה שמספרים על ההומור היהודי. כן, את מה שהתרחש שם אני הבנתי. אני לא מבין מה שווה המעשה הסמלי הזה, אם הסודר אינו הופך להיות שלי כחלק מהתהליך, או אם המסמר שאני תוקע אינו שייך לי, או אם העגבניות שהרמתי ולקחתי הם מהדוכן השכן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסודר אכן היה שלך כשהרמת אותו. הרב רגיל שאנשים מבינים את ההליך, ונותנים לו את הסודר במתנה אחרי הטקס - אבל חזקה עליו שהוא הקנה לך את הסודר במתנה גמורה, ולכן מבחינת דיני ממונות אין לו שום תביעה נגדך. אינך צריך להיות הבעלים של המסמר (ממילא הוא אינו שווה פרוטה), אלא רק לעשות כדין מעשה-בעלים בבית; אם תתקע מסמר בבית שאינו שלך ואינו הפקר, פשוט עשית שלא כדין, וכמובן שאינך יכול לקנות כך דבר. עגבניות אתה יכול לגנוב מן הדוכן גם אם לא שילמת עבורן: מטלטלין נקנים במשיכה. כעת תצטרך לשלם גם תשלומי כפל, כך שהעסקה לא משתלמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אממ... הרב הזה רגיל שלא מבינים כלום, כי הוא עוסק באופן קבוע בחתונות של אוכלוסיה חילונית. אם הוא נתן לי אותו במתנה גמורה, זה אומר שהייתי יכול להחליט לשמור אותו ואין דבר שהוא היה יכול לעשות כנגדי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי, זה כל הרעיון של לתת משהו במתנה. (לא כל-כך קשה להשיג סודרים: כל חפץ שווה-פרוטה ימלא את התפקיד בשמחה). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |