|
||||
|
||||
"אני נולדתי דתיה בסביבה שלבשה דת וגו"' ממליץ לקרא (אם עדיין לא קראת) את אליאדה sacred and profane (לא יודע אם תורגם) שמראה שהחיים המודרניים-חילוניים משופעים בשבבים של טקסים ומחשבה דתית. למשל, טכס חנוכת בית. |
|
||||
|
||||
האם הטקס ראשיתו במחשבה הדתית או במחשבה מוקדמת יותר, פרה-דתית? אם אליאדה נוקט גישה כזו הרי שלדעתי הוא נופל בפח "לפני הדת לא היתה תרבות". |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני זוכר, דת עבורו זה יותר מ''ארגון המכיר את עצמו כדת''. לומר ''נופל בפח'' זה חזק, צריך לקרא ולהתרשם מעוד נקודת השקפה שמוסיפה לנו קמצוץ חוכמה. |
|
||||
|
||||
מהי בדיוק המחשבה הפרה-דתית? אנחנו מכירים מחשבה כזו? נדמה לי שכל התרבויות העתיקות המוכרות לנו סגדו לאלים כלשהם, לא? |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה לא פשוט. אנחנו מכירים את ציורי הקיר במערות של שבטים פרה-היסטוריים. האם היו להם אלים במשמעות דומה מספיק למשמעות שאנחנו מייחסים למושג? כמו כן, אנחנו מכירים "טקסים"1 אצל בעלי חיים - החל בטקסי חיזור וכלה ב-pecking order, ואני חושב שנסכים שלהם אין דת. חוץ מזה, אני לא מספיק בקי במבחר התרבויות העתיקות ואולי מישהו אחר יוכל להעיד אם לכל התרבויות הנ"ל היו אלים. הניחוש שלי הוא שלחלקן יש מושג של "רוחות האבות" ששונה ממושג האל. 1. במרכאות כי אני לא בטוח שכל אחד יסכים שמדובר בטקסים, אבל אני חושב שרבים יסכימו שמדובר בקוואזי-טקסים. |
|
||||
|
||||
אני לא די מכיר את הניתוחים של ציורי הקיר ובכלל של תרבות השבטים הפרה היסטוריים, אבל נראה לי שכשם שאתה רואה במנהגי החיזור וכיו''ב של בעלי חיים שונים מעין ''טקסים'' - ואני בהחלט מסכים לתפיסה זו - אפשר בהחלט לראות גם בטיפוח של ''רוחות אבות'' וכדומה מעין דתות. בסופו של דבר, סביר להניח שהצורך באלים או ''שומרים'' על אנושיים למיניהם בזמנים קדומים היה גדול ביותר, בעימות מאוד לא פשוט עם הטבע. בכל מקרה, סביר שכך איליאדה ראה אותם. |
|
||||
|
||||
"אני לא די מכיר את הניתוחים של ציורי הקיר..." "... כשם שאתה רואה במנהגי החיזור וכיו"ב של בעלי חיים שונים מעין "טקסים" - ואני בהחלט מסכים לתפיסה זו..." סליחה, ורק לשם סיפוק הסקרנות - "בת שלמה" - "מכיר" ו"מסכים", או מכירה ומסכימה? |
|
||||
|
||||
בהערת אגב לסוגריים שלך: עד כמה שידוע לי מהספרייה הביתית, לבינתיים הופיעו לאור רק מספר קטן מחיבוריו הרבים של מירצ'ה אליאדו, בהם הציע תפיסה מקיפה של מהות הדתות והתפתחותן. כאשר את כולם תירגם יותם ראובני, ושניים מבין המפורסמים שבהם: "מילון הדתות" (ביחד עם יואן פ. קוליאנו) ו"מיתוס השיבה הנצחית", הופיעו בהוצ' כרמל הירושלמית: http://www.bookme.co.il/bookdetail.asp?book_id=87632 כמו כן, הופיעו לאור בהוצאתו של המתרגם יותם ראובני, "נמרוד", גם "תבניות בדת השוואתית"; "תולדות האמונות והרעיונות הדתיים" (ג' כרכים) ו"יוגה":http://www.bookme.co.il/bookdetail.asp?book_id=65863 ככלל, אליאדה שהה בהודו בין השנים 1930 ל-1932 והתמחה במיסטיקה הודית, דבר שעיצב במידה רבה את תפיסת עולמו ואת דרכו המדעית. (ובמאמר מוסגר: מומלץ לקרוא על האיש והגותו את רשימת הביקורת שכתב יורם ברונובסקי המנוח על 'מיתוס השיבה הנצחית', כפי שהופיעה בעיתון הבית שלו: המוסף "תרבות וספרות" של "הארץ", מיום 8.12.00: |
|
||||
|
||||
אתה מודע לכך שהקישור האחרון מוביל לארכיון "הארץ" בו צריך לשלם כדי לקרוא? |
|
||||
|
||||
אופס, סליחה ששכחתי לציין זאת. אז יצוין כי הפעם, בתשלום בלבד (בטוח שלא לכיס שלי, כן). או לחילופין, ניתן לגשת בירושלים ל"ספריה הלאומית" בגבעת-רם ולחפש את המאמר במיקרו-פילמים לפי תאריך ושם המחבר, או בתל-אביב ל"בית אריאלה" ולעיין במאמר הכרוך כפי שהופיע בגיליון העיתון בתאריך המצוין. ואת מודעת לכך שמדובר ב*שירות לציבור*? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |