בתשובה לנו (שישאר אלמוני גם אם תתעקש), 20/07/01 17:41
המרדף אחרי העורלה האבודה 29069
אלכסנדר מאן • בתשובה לנו (שישאר אלמוני גם אם תתעקש) יום ו', 20/7/2001, 19:09
ידידי האלמוני,

התיאור שנתתי אינו תקף ברובו הגדול כלפי המוסלמים מסיבה אחת פשוטה; הללו עוברים אקט ברבארי זה בגיל 13 לערך, עת הנער המתבגר אוחז באישיות מסויימת, המודעת היטב למתרחש. עבור מתבגר מוסלמי זה מדובר למעשה בטקס חניכה מסורתי, אשר דרכו 'מתקבל' הוא אל חברת המבוגרים.

לא שאקט זה אינו כואב; נהפוך הוא. אך יחד עם זאת נחווה אקט זה במתכונתו המוסלמית שלא בהפתעה גמורה וטראומטית - כשם שהדבר נעשה במתכונתו היהודית כלפי יצור רך וחסר אונים בן 8 ימים, אשר אינו אוחז כלל במודע ו/או תת מודע, שלא לדבר כלל על אישיות.

זהו הבדל אדיר לעניות דעתי, הגם שפוסל אנוכי טקס מילה מוסלמי זה לחלוטין.

א. מאן
אני עדיין לא מבין. 29108
האזרח כליל נאורי • בתשובה לאלכסנדר מאן שבת, 21/7/2001, 17:57
מדוע יש לאקט המילה השפעה כזו חזקה וספציפית על התינוק? ביום הולדתו, הוא מקבל מכה על הישבן, ללא אזהרה מוקדמת, לאחר שלפתע דחפו אותו בגסות מחייו הנוחים ברחם. פתאום הוא צריך לנשום. ואז, חותכים את הצינור שנותן לו חיים, את חבל הטבור. לאורך הימים, בלי כל הסבר, הוא לפתע נתקל ברעב ובצמא, צרכים שלא היו לו ברחם. ובגדיו התחתונים מתמלאים להם לעיתים בכל מיני נוזלים ומוצקים מסריחים ונתעבים.

לאור כל זאת, מה ההשפעה המיוחדת של המילה, לכאן או לכאן?
המרדף אחרי העורלה האבודה 29168
נו (שישאר אלמוני גם אם תתעקש) • בתשובה לאלכסנדר מאן יום א', 22/7/2001, 11:04
מר מאן הנכבד,
אם תעיין בהודעתך המקורית, תבחין מייד שאת הנוירוזות ייחסת להתקהות הרגש הנובעת מהחיכוך היומיומי בביגוד התחתון, ולא לכאב הראשוני. לפיכך ציינת גם כי האמריקאים סובלים מאותן נוירוזות מהן סובלים היהודים, על אף שהכאב במילה האמריקאית פחות בהרבה.
מכאן שגם המוסלמים אמורים לסבול מנוירוזות אלו, על אף שהם מודעים ומוכנים לטקס שאינו מפתיע אותם.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות