בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 03/04/05 22:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עקרונית אתה צודק (שיכולות להיות כמה הופעות שוות אורך). אבל: א. הסיכויים לזה די נמוכים. ב. אם זה קורה, אפשר להחליט (מראש) שבוחרים דווקא את ההופעה הראשונה, או לחילופין שכל ההופעות האלה נחשבות מינימליות, ובמקרה כזה מחלקים את עוצמת הפליאה מהתופעה המתקבלת במקדם מתאים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שאני סתם משמיץ (ואפילו קרוב לודאי) אבל נדמה לי שבמאמר שקראתי הם זרקו את טיעון ה"ההופעה היא יחידה" בלי ההסבר הזה. בכלל, לא קראתי כמעט אף מאמר עד היום, וכבר אני מקבל את הרושם שלפחות חלקם טורחים לזרוק קביעות ללא הצדקה במאמר עצמו/לא מוגדרות היטב לחלל האוויר בלי להבהיר את עצמם היטב. האם המטרה היא לא הפוכה - שיבינו אותך כמה שיותר? או שממילא מי שבברנז'ה מבין אותם ולא צריך להתקטנן על קטנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאתה קובע קביעות ללא הצדקה/לא מוגדרות היטב בלי להבהיר למה בדיוק אתה מתכוון..., ארשה לעצמי לנחש: אם אדם שכותב מאמר מדעי היה צריך לדאוג ש"האיש מהרחוב" יוכל להבין אותו, הוא היה צריך לכתוב אנציקלופדיה ולא מאמר. לפעמים מדלגים על פרטים משום שהקורא הממוצע מכיר אותם, או לפחות יודע היכן לחפש. לפעמים, בגלל שהם לא כל-כך חשובים, וקורא מומחה יודע מן הסתם במה מדובר. בכל מקרה מאמר מיועד לאוכלוסיית היעד שלו (זו לא טאוטולוגיה), ועבור הקוראים האלה עודף של פרטים מיותרים אינו מקל על הקריאה וההבנה. בהרבה מקרים המאמר יכלול גם הפניה לספר שבו אפשר לקרוא על הנושא בצורה מסודרת (גם אם קצת פחות מעודכנת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא: קראתי מאמר שעסק בנורמות של מטריצות, ופתאום היה מעבר בין שתי נוסחאות שלא הבנתי. הלכתי למרצה אחד שנמנה על אוכלוסיית היעד של המאמר, וגם הוא לא הבין מה הלך שם. כמובן שאפשר להאשים את המרצה, אבל לא נראה לי. אבל באופן כללי אתה צודק ואני אתמיד בהנחה שלי שאם לא הבנתי משהו, אני פשוט עדיין רחוק שנות אור מהברנז'ה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |