בתשובה לדביר דולינסקי, 19/07/01 4:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, אז הנה עמדה פשוטה, בלי כחל ושרק: אין סיבה מיוחדת להאמין שהמילה מביאה תועלת בריאותית יוצאת דופן. ברוב המקרים היא גם לא גורמת לנזק. הנסיון לנחש כיצד תושפע אישיותו של הבוגר מאירוע חד פעמי שעבר בגיל שמונה ימים נראה לי, אהמ..., קצת מפוקפק. נראה שעל סמך הידוע לנו קשה להצדיק הליך כירורגי מכאיב ללא נתונים קצת יותר מוצקים ממה שיש לנו כרגע. מכאן ועד לתלות את סך ההתנהגות האנושית באותו רגע מכאיב עוד ארוכה הדרך. לרוב העמים בני "התרבויות הערלות" יש פרקים אלימים שהיו מעדיפים לשכוח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרי ידוע שהיטלר היה [ערל / נימול]! (סליחה, הייתי מוכרח) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הסיינטולוגים מאמינים שהאישיות מושפעת מארועים שקרו לאדם בהיותו עובר. הספר ''דיאנטיקה'' (אותו קראתי מבלי שידעתי על האברד והכת) מלא תאורים על נשים בהריון והנזק שהן גורמות לפסיכולוגיה של ילדיהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כל עוררין על הנזק הפטאלי הנגרם לעצבי החישה, לרגישות ולמבנה האנטומי המקורי, עם כל ההיגיון הטכני שמאחוריו, כתוצאה מאותו הליך כירורגי-לכאורה כואב ומיותר. לרגע לא תליתי לא את סך ההתנהגות האנושית בכללותה באותו הרגע, ולרגע לא ייחסתי השפעה של אירועים בילדות או בינקות על אישיותו של הבוגר. זו תפיסה פרוידיאנית, שמקובלת בתחום השרלטנות האוניברסלי הקרוי פסיכולוגיה. ההקשרים כפי שאני מציג אותם הם יותר כימיים מאשר מנטליים. אין כל ספק שהיעדר מצמית של סיפוק אמיתי מסוג מסוים, כפי שהוא ממילא מוגדר על ידי כימיקלים בגוף האנושי, דורש סוג כלשהו של השלמה ממקום אחר, ובכל מקרה גורם לתחושת ''רקע'' של אי שקט ואי נחת, שיכולים בהחלט להתבטא (ומתבטאים) באופי מעט אגרסיבי יותר מהדרך שבה היה האדם קרוב לודאי מתנהג, בהתאם לתרבות שהוא חי בה, לאישיותו, לאורח חייו וכדומה, אלמלא נימול. אבל מי זקוק לניתוחים מסוג שכזה כאשר המעשה עצמו מהווה פשע מוסרי, שעוד זוכה ללגיטימציה ולהגנה מתוקף עצם היותו כבר קיים (כפי שניתן לראות בתגובות של מספר מגיבים המחייבים את המעשה רק מפני שהוא כבר נהוג, תוך התעלמות מהכשל המוסרי, הסכנות הפיזיות שבו (למוהלים אין כל הכשרה רפואית, ולא בכדי מצטיירת המילה אצל אנשים רבים שדיברתי איתם כדבר שנעשה על ידי ''רבי שיכור'' במקום על ידי רופא מוסמך - גישה שגויה כשלעצמה היות שבכל מקרה המעשה פסול, או צריך להיות פסול בכל חברה נורמלית), והעובדה הביולוגית שהוא גורם נזק תמידי, רציני ובלתי הפיך לאיכות החיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דביר, באופן יחסי קל לעלות על השגיאות שלך (ואני מאמין שגם שלי ושל אחרים) אם מחפשים בטקסט את החלקים שאיתם הכותב לא מוכן להתעמת. ההצהרות האלה בהודעתך הן: "אין כל עוררין על הנזק הפטאלי הנגרם לעצבי החישה" וגו' - יש עוררין. "אין כל ספק שהיעדר מצמית של סיפוק אמיתי....דורש סוג כלשהו של השלמה ממקום אחר." - יש ספק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |