|
||||
|
||||
אפרופו דרייקורס (שאגב, היה יהודי ותלמיד חשוב של אדלר), אפרופו טקסים יהודים. סיפור מאתר ערוץ שבע על דרייקורס ואשתו "כשדרייקורס נטה למות בבית החולים, ברגע מסוים הוא אמר לה: תשמעי, אני יודע שזה הסוף, אני מבקש שכשאמות ישרפו את גופתי ויפזרו את האפר לכל עבר. היא בכתה, ואחר-כך הלכה. למחרת היא חזרה, והוא אמר לה: ´אני יודע שזה הסוף. אני מתנצל שפגעתי בך, את נפש יהודיה רגישה, אני מבין שקבורה וקבר זה משהו בשבילך, שיהיה לך מקום ללכת אליו, אז אני חוזר בי. אני מוותר על טקס השרפה. אני מוכן להיקבר, אבל בלי טקסים דתיים. היא שוב בכתה והלכה הביתה. למחרת היא חזרה, ושוב הוא פתח את הנושא: ´אני מבין שאני ממש פוגע בך. את נשמה יהודיה, אני מוכן להיקבר גם עם טקסים דתיים´, ואז הוא עצם את עיניו ונפטר". |
|
||||
|
||||
סיפור יפה,באמת סיפור יפה. המוסר השכל שלו גם חמוד, חילוניים צריכים להתחשב ברגשות דתיים של בני זוג. (בגילי המתקדם אני בהחלט בעד התחשבות והשלמה). יש לך אולי גם סיפורים עם הדוגמה הנגדית? שבן הזוג הדתי מתחשב במשפחה ונוסע אתם בשבת לים (אבל לא נוהג)? או שחוזר בתשובה מוריד את הכיפה ואוכל מה שיש בביקור אצל ההורים? ------- מזל טוב לדובי |
|
||||
|
||||
לי יש דוגמא. בביקורם בכנסת החילונית, חברי הכנסת הדתיים מתנהגים כמו מארחיהם החילוניים ושודדים מכל הבא ליד. וזאת למרות שמדובר על איסור גזל דאורייתא. |
|
||||
|
||||
מוסר ההשכל יכול להיות גם - ככל שתתווכח יותר עם אשתך, תשאר יותר זמן בחיים. |
|
||||
|
||||
כששאלו אותו מה הוא מעדיף, שריפה או קבורה, ענה: "תפתיעו אותי". |
|
||||
|
||||
אולי אני מפספס משהו, אבל כשהבעל מודיע שהוא על ערש דווי והאישה בוכה, האם זה משום שהיא מודאגת מסידורי הלוויה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |