|
||||
|
||||
נכון שאין לאסור על פרסום ספרות תועבה כמו ברוך הגר או משנה תורה. אבל להציג את הספר על הרוצח השפל כספר זכרון על רופא מסור? הרי את לספר הזכרון הזה הוא זכה לא בזכות רופאותו אלא בעוון שפלותו הרצחנית. בקשר לשאלות הרציניות על מה שארע במערת המכפלה. אכן שאלות כאלו הם חלק מעולם הדמויים רק של מי שהוזה שיש דבר כזה כמו פריצות והיא שוות ערך לסרטן העור. |
|
||||
|
||||
ברוך גולדשטיין לא זכה בספר זיכרון בגלל מה שארע במערת המכפלה. הוא זכה בו, בגלל שהוא מת ואנשים אהבו אותו. ההוכחה היא שיש מאות אנשים שמתו וזכו לספרי זכרון, בייחוד אנשים שמתו בדמי ימיהם. למשל: 1) ספר זכרון על דסי רבינוביץ שמתה מסרטן 2) הנשקפה כמו שחר - ספר זכרון לאיילת השחר לוי שנהרגה בפיגוע בירושלים 3) עצרת ליחיאל - ספר לזכרו של יחיאל ויצמן שנפל בשל"ג. 4) ארץ צבי - ספר לזכרו של צבי מנחם גלאט שנרצח בבית הדסה בחברון. 5) שלהבת גדולה - לזכרו של יצחק קדמון איש הציונות הדתית. הפרסום לו זכה הספר הוא בגלל הטמטום של מערכת אכיפת החוק שראתה צורך להעמיד את עורכיו לדין. ולגבי ידיעותיך על מה היה או לא היה בלי שכלל בדקת, אני לא עוסק בדתות הכופות אמונות מוזרות ואינן מאפשרות לבדוק את נכונותן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |