 |
כפי שציינתי, את דברי על הפסיכולוגים אינני אומרת מידע אישי - המחקרים הנזכרים אינם שלי. ואגב, הדגש (שקשה לבטאו כאן בתגובות) היה על "צעירים". בגיל מבוגר יותר אין הבדל בין גברים ונשים בנושא זה.
האמפתיה (נשית או גברית) איננה רגש מעוור (להבדיל ממאוהבות או רחמים, למשל) ולכן אין היא פוגעת בשיקולים רציונליים כלל ועיקר: נהפוך הוא, היא מוסיפה להם מימד חשוב של הבנה שביכולתו לקדם מאוד את הטיפול (לדעתי(1), ללא הבדל בין השיטות השונות).
כפי שאני רואה זאת, העמדה האמפתית תורמת לטיפול בשני מובנים: ראשית, היא מאפשרת תמיכה רגשית חזקה יותר - ולא מבזה - במטופל, שנית, היא פורשת בפניו קשת רחבה יותר של אפשרויות פעולה והבנה של המציאות.(2)
1. אינני מטפלת ואין לי כל הכשרה פסיכולוגית. משום כך, למעט האזכור מתוך המחקרים, הדברים נאמרים על דעתי בלבד.
2. כל הנאמר כאן הוא, כמובן, על קצה המזלג. לצערי, אינני יכולה להביא הפניות גיגול.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש