בתשובה לערן בילינסקי, 28/03/05 18:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קפצת למסקנות, חוששתני. כתבתי באחת התגובות, שייתכן מאוד שישנו אחוזון נידח של נשים שבאמת ובתמים בחרו ונהנות מהעיסוק בזנות. לדעתי זהו אחוז זניח. האחוז הגבוה, לעומת זאת, של תגובות טראומה אצל עוסקות בזנות יכול להביא אותנו לכמה מסקנות שונות. אפשר להניח שהרוע הוא אינהרנטי. אפשר להניח שהרוב הגדול של העוסקות בזנות עושות זאת בכפיה, הן ישירה והן עקיפה. זה אינו היינו הך. זה מצד הזונה. מצד הלקוח, כן, אני חושבת שהרוע הוא אינהרנטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''מצד הלקוח, כן, אני חושבת שהרוע הוא אינהרנטי'' תסבירי בבקשה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם, לתפיסתך, הרוע האינהרנטי של גבר במשקל 120 ק"ג שמשתרע באון על נערונת שברירית (52 ק"ג, טופ), זהה לזה של החנון (78 ק"ג, פלוס מינוס, בלי נעליים) שמגיע אל מלכת הסאדו המזדקנת 1 כדי לחטוף את מנת ההצלפות השבועית? 1 (לא מוכנה לנדב פרטים אודות משקלה) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |