|
||||
|
||||
רעיון יפה של יצחק דבש במאמר שפורסם אתמול במעריב בשם "החוזה שלנו עם הרצל". דבש מציין שבשנת המאה למותו של הרצל חוקקה הכנסת את חוק הרצל שבו נק'בע בין השאר כי יום הולדתו בי באייר יקויים יורם הרצל שיצויין ביוזמות שונות כמו טקסים מיוחדים סיורים ופעולות נוספות שמנציחות את זכרו. דבש מציע לצעוד צעד אחד קדימה ולהגדיר את יום הרצל כיוםה עתיד של מדינת ישראל ,יום מיוחד בשנה שבו ידונו הרשויות השדונות המוסדותה ציבוריים זרועות הביטחון הכנסת בתי הספר וכו' בעתידה של מדינת ישראל ובעתיד העם היהודי. כך למשל ביום הרצל תהיה תחרות כתיבת מאמרים שנושאה : עתידנו המשותף כדומה לחידון התנ"ך העולמי ביוםה עצמאות שנושאו עברנו המשותף. דבש כותב :" יום העתיד יכול לתת לאזרחי ישראל את התחושה שזו זכותם ואחריותם לעסוק בעתיד המדינה ויכול לעזור לחברה הישראלית לדון בערכי הליבה שלאורם יש לפתח את מדינת ישראל לטווח הקצר ולטווח הארוך יותר". ..יום העתיד יכול לעזור לחברה הישראלית להתכונן ולצפות שינויים ,ולא להיות מופתעת על ידם . הרי חברה אשר מתכוננת באופן שיטתי וראוי לעתיד ,תטיב עים עצמה יחסית לחברה שאינה מתכננת את עתידה ואשר עסוקה רק בהישרדות ". מילים כדרבנות ,והרעיון לדעתי מצויין. כדאי שהרשויות באמת יחשבו על משהו בכיוון . |
|
||||
|
||||
נשמע מעורפל מדי התכנון העתידי הזה. עדיף להתחיל מייד בתוכניות חומש ע"ש הרצל וישא"ק! |
|
||||
|
||||
שעדיף לא לחשוב כלל על העתיד כי כל זה מעורפל מדי? צר לי על שבינתי המוגבלת היא קטנה מיכדי לקלוט את משמעות הבדיחה הנשגבת של האלמוני. |
|
||||
|
||||
תמיד טוב שכל אדם יחשוב על העתיד. הרבה פחות טוב שהחברה תחשוב בשם פרטיה על העתיד. עלולות לצאת מזה תוכניות אופרטיביות מדי. כאלה שמתחדשות כל חמש שנים בערך. |
|
||||
|
||||
אבל אני מעז להשמיע את הדעה הלא אופנתית ,ובידיעה מלאה שהולכים לצלוב אותי כאן על כך, שלא יזיק בכלל עם החברה ואלו שעומדים בראשה ינסו לחשוב יותר על העתיד וגם העתיד הרחוק יותר ולהכין תוכניות לטווח ארוך ולא לחשוב רק על המיידי. |
|
||||
|
||||
מדוע לא אופנתית? הדיעה הזו אופנתית מאוד. טווח ארוך, קצר, בינוני - זה לא משנה. העיקר שיחשבו בשבילנו ויתכננו בשבילנו איך צריכים להראות חיינו - כמו בימים הטובים ההם, של הזקן... |
|
||||
|
||||
איזה זקן ? בן גוריון ? לרוב בני האדם למרבית הצער יש נטייה לחשוב רק על הטווח המיידי ביותר הנוגע להם ולא על הטווח הרחוק יותר. לכך בעיקרון ולא בהכרח בפועל מסוגלים רק רק אירגונים וממשלות וגם חברות בין לאומיות . חברות בין לאומיות ידאגו בראש ובראשונה לעצמן ולצרכיהן ממשלות אמורות ( אם כי בפועל לא תמיד עושות זאת) לחשוב על צרכי הכלל במדינתם בעשרות השנים הקרובות . המצב כיום הוא שיותר מאי פעם יש ויש צורך לחשוב על הטווח הרחוק ביותר כתוצאה מהשינוייםה אקלימיים והאקולוגיים המואצים שבני אדם יחידים אינם מסוגלים להתמודד עימם זהו עניין לאירגונים בין לאומיים וממשלות . הפחד מתוכניות שבע שנים הוא מובן ( האם אתה יוצא ברית המועצות אלמוני ?) אבל הוא אנכרוניסטי בלשון המעטה. הבעיות שעומדות בפנינו ושרק ממשלות ואירגונים בין לאומיים יכולים להתמודד עימם הם חמורות בהרבה וכאן רק תיכנון לטווח ארוך יכול ( אולי ) לעזור. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאתה קרוב יותר מדי לקומוניזם ברעיון זה - המדינה יודעת יותר טוב מהאזרח מה טוב בשבילו, והיא היחידה שיכולה (וצריכה) לתכנן עבורו את העתיד. לגבי אקולוגיה - אתה מוזמן לקרוא את דיון 2281 ותגובותיו ולהבין מדוע לא ניתן לחזות השפעה של טכנולוגיות עתידיות, והטיפול בנזקים אקולוגיים הוא פעילות הווה ולא עתיד. אבל אולי אני טועה ואתה מתכוון בכלל למשהו אחר. אולי תוכל לתת לי דוגמאות לממשלות שחשבו על צרכי הכלל בעבר או עושות כן בהווה? |
|
||||
|
||||
וודאי שאני יכול ממשלת יפן שעד כמה שידוע לי היא לא קומונסיטית . ומתכננת מזה עשרות שנים תוכניות שונות לעתיד יפן כמו שינוי צורת הבנייה במדינה ומתכננת תוכניות לגבי הכיוונים הטכנולוגיים שבהם תלך התעשיה . ממשלות סין והודו שדאגו מזה עשרות שנים להוריד אחוזיה ילודה במדינותיהם באמצעים שונים כדי לא להתמודד עם פיצוץ אוכלוטסין בעתיד "( מה שמביא אותן כעת לבעיות של עודף זכרים על נקבות בין הנולדים אבל האלתרנטיבה הייתה גרועה עוד יותר ) ויש עוד דוגמאות רבות . אין לי בעיה שאזרחים יתכננו לעצמם את העתיד ( וזה מה שעושים כולנו ) אבל העתיד הנראה לעין הוא כזה ששום דבר פחות מפעילות ממשלתית עולמית אינו יכול להביא לשיפור כלשהו לגביו . ואני מסכים עיתך שהפעילות האקולוגית צריכה להיות הווה כפי שאפשרא לראות מכאן התחממות כדור הארץ והשלכותיה על מדינת ישראל . עם אמנון סטופ. חלק א דיון 784 חלק ב דיון 799 חלק ג' דיון 801 אז מה ? מה קשר בין זה לבין זה שזאת צריכה להיות פעילות מתואמת ברמה אירגונית ממשלתית. אם כי כמובן מן הראוי שכל אזרח יתרום לה את תרומתו כמיטב יכולתו . |
|
||||
|
||||
לשם כך קיים "נציב הדורות הבאים" (שם גרנדיוזי שרק עושה רע לתפקיד שביסודו הוא סביר לחלוטין, ואף יש לו מקבילים רבים ברחבי העולם - רק ששם עוסקים ב-sustainable development ולא ב"דורות הבאים"). |
|
||||
|
||||
כן אבל הוא אדם אחד שמעטים, ובוודאי בין הפוליטיקאים שמים אליו לב כאל יותר מקוריוז . דווקא יום העתיד כזה יכול להביא את העניין לתשומת ליבם של רבים יותר ולהפכו, אולי, להרבה יותר מקוריוז . |
|
||||
|
||||
באסטות של מגידי עתידות ייפתחו במרכזי הערים, עם יריד בנושאים מתאימים. האסטרולוגית מנים ברימירי תדבר שעה ברדיו, ילון רבנה וכל החברים יתראיינו כל שעה, ובחולון ייחנך "פארק המזלות". זה מה שיקרה, ואל נא נזלזל. גם האסטרולוגים, הכירולוגים, הקוראים והקפה זקוקים ליום משלהם. 666 שולת!!1 |
|
||||
|
||||
שיעורי בית: מה הן סמכויותיו של נציב הדורות הבאים? האם הביא נציב הדורות הבאים לביטולם של חוקים בעבר? שאלת בונוס: כמה עובדים יש בנציבות הדורות הבאים? |
|
||||
|
||||
אבל שמעתי כבר שאבא של הבן של איינשטיין היה גאון. |
|
||||
|
||||
אבא של הבן של איינשטיין היה אריק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |