|
||||
|
||||
אתה צודק. התכוונתי לרמוז את זה כשהפניתי לדיסוננס שבתחילת הסילמרליון, שנובע מיצרו של הרשע. כלומר כן, טולקין באמת מתמקד הרבה יותר ברוע הפנימי המקנן בתוכנו ופחות באיומים חיצוניים - היכנעותו של בורומיר לרצון לקחת את הטבעת מודגשת הרבה יותר ממותו בקרב, לדוגמה. ובכל זאת, גם הדמויות שלא נכנעות ליצריהן מדברות על יכולתו של סאורון לנטל את מחשבותיהם ורגשותיהם של אנשים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |