בתשובה לארשוף, 25/03/05 14:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחת הטענות היא, שהטלוויזיה הוא מקור האסונות הללו. אולם במדינת ישראל הטלוויזיה הינה בשליטה מוחלטת של המדינה. היא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה! והיא, המדינה, מדרדרת את הנוער, בתכני הזבל שהיא משדרת. לי ברור שבשוק חופשי הרמה של הטלוויזיה היתה הרבה יותר טובה, וכבר דננו בדבר באתר זה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שההידרדרות היא על אף הפיקוח הממשלתי. איפה ראית לאחרונה יוזמה ממשלתית לגבי התוכן המשודר (הכוונה שלי היא לא לצנזור, אלא להוספה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שליטה על מה שהממשלה עושה בטלוויזיה שלה, וברשתות אותן היא מחלקת למי שמלקק לה. אם הממשלה היתה צריכה להפעיל יותר פיקוח, אך אינה עושה זאת כי היא לא רוצה או לא יכולה, אזי המצב הוא ששליטה ממשלתית בתכנים אינה מביאה תוצאות. העדר היוזמה הממשלתית היא בפני עצמה עדות שניהול ממשלתי אינו משיג את המטרה. לעומת זאת, אם יהיה תחרות, יהיו עשרות אלפי בתי אב שידרשו לא לקלוט ערוצי הבל וידרשו לקבל ערוצים שהם יחסית פחות אהבלים. אז תהיה תחרות אמיתית על לב הציבור בין מוכרי ההבל למוכרי התכנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר שהעדר הפיקוח הממשלתי על הטלוויזיה, בעוד יש יכולת של המדינה לפיקוח, מוכיחה שהפיקוח של המדינה על הטלוויזיה משחיט את התוכן? כל כך הרבה סתירות, אני לא יודע מאיפה להתחיל. בכל אופן, המצב המתואר, בפשטות, מראה שאין התערבות אמיתית של המדינה בתוכן, ובכל זאת התוכן מידרדר. איפה הם כל אותם בתי אב דרשניים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטלוויזיה "החינוכית" ורשות השידור נמצאים בבעלות ממשלתית מלאה. הרשות השנייה קובעת אלו תכנים יש לשדר בערוצים האחרים. אילו היה סיכוי שהשלטון ידאג לרמה גבוהה, מדוע זה לא קורה? מדוע בטלוויזיה שלה הטלוויזיה כה רדודה. התשובה היא שהממשלה לא רוצה / לא יכולה לפקח על התכנים ולכן הטענה שיש לדאוג לכך שהממשלה תפקח על השידורים הינה שטות מוחלטת. הממשלה לא עושה את עבודתה. הצנזורה היחידה שהיא מפעילה זה על רקע פוליטי, למשל על ידי מניעת שידורים אשר עלולים להביך את מפקדי קרב החווה הסינית אשר הגיע להיות פוליטיקאים בכירים. אני לא טוען שהפיקוח של הממשלה משחית את התוכן. אני טוען שאילו ניתן לציבור החופש לבחור, הציבור היה נאבק נגד השחתת התוכן. בהעדר חופש לבחור, הציבור לא נאבק והרמה מדרדרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאני גדלתי על תוכניות טלוויזיה מצויינות בטלוויזיה הלימודית, שהייתה בבעלות מלאה של הממשלה (האמת היא שגם ה-BBC לא כל כך רעים והם בבעלות ציבורית, אבל הלימודית בכל זאת הייתה טובה יותר). אני לא יודע מה השתנה. אולי הבעיה היא שאנחנו משתחררים מערכים קולקטיביסטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולפחות כדאי שנתאים את צורת השלטון שלנו לזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה אתה מוותר על המשיח, שיכול להגיע ממש ברגעים אלה? במקומך, הייתי מבקש מהמערכת למחוק את ההודעה הזאת. אתה עלול לדחות את הגאולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ימות המשיח זה קיום התורה. למלך אין על פי התורה סמכות לנהל כלי תקשורת וממילא המשיחיות שלך של ניהול חיי אנשים על ידי המדינה אינה המשיחיות שלי. השאיפה שלי למשיחיות עוברת דרך לבקש ממך ללכת בכיוון של מדינה ראויה, אם לא בגלל שזו דרכה של תורה אז לפחות מכיוון שהליכה נגד התורה לא תצלח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, המתקפה הנחרצת על כלי תקשורת בפיקוח ממשלתי העלתה מיד גם על דעתי את ה-BBC. נראה לי שלבעיה בפיקוח הממשלתי כאן קוראים בראל, והיא הולכת ומתגברת בשנים האחרונות. בעניין זה הייתי שמחה מאוד לו היה משתנה משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם רק יכולנו לחזור לימי טומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טומי מעולם לא עורר בי התפעמות יתרה. מאידך גיסא - בראל הוא הגרוע מכולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז ומעולם אנשים נוטים להתמקד בדמות זאת או אחרת כאחראית לכל הצרות. דברים אלו מאוד מסופקים בעיני בגלל: א) המצב לא היה מהותית טוב יותר אצל אף אחד מהאחרים ב) מה גורם למערכת לשאוב אליה כל הזמן דמויות כה גרועות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי בראל הוא הגרוע מכולם: הוא מביא את הלאומנות לשיאים שאפילו דודו טופז היה מתבייש להגיע אליהם ברדידותו האווילית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר הבעייה היא הלאומנות או שיש עוד בעיות עם בראל. הרי הדיון התחיל בזה שהטלוויזיה אשמה בכך שילדים בני 8 פורצים למכוניות. יתכן שזה תוצאה של הלאומנות הבוטה בטלוויזיה כאשר ילדות קטנות רוקדות עם קלצניקובים ובתכניות ילדים מארחים בנים של שהידים הנשבעים למות למען המולדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנקודה שבה נכנסתי לדיון הוא כבר התרחק למדי מעניין העבריינות אצל ילדים. משום מה גם בעיות הרגולציה-ורסוס-שוק-חופשי שהעלית שם לא נראות לי שייכות במיוחד לנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראל הוא רק סימפטום. אני נוטה לייחס חלק מהחוליים החברתיים (שמשתקפים גם בתקשורת) לתפיסות חברתיות. למשל, אם אנחנו הופכים את הזכות לרכוש לערך עליון (עד כדי כך שחייו של אדם הם בעלי ערך בגלל שהם נגזרים ממנה), אם אנחנו רואים את ההתנהלות של אדם כאגואיסטית בלבד, אם אנחנו רואים את כל "המומחים" כאינטרסנטים בלבד (וכך מאבדים את הרעיון של אליטות אינטלקטואליות), אם אנחנו מזלזלים בעובדי-ציבור ובמקום לראות בהם שלוחי-ציבור להשגת מטרות חברתיות אנחנו רואים בהם נטל ופונים להערצת בעלי הממון, אם כל התערבות חברתית היא פסולה כי היא מפריעה לכוחות השוק 1 - אז כנראה שזה גם משפיע על ההתנהלות החברתית ואפילו על סוג התרבות והתקשורת שנוצרת כאן. 1 סתם דוגמאות. לא יודע מאיפה הן באות לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת מפתיע מניין לקחת את הדוגמות האלה. כנראה דמיונך הפרוע. הכיוון הכללי של דבריך, כמובן, מקובל עלי מאוד. תודה. רק שני עניינים קטנים: "אם אנחנו רואים את כל "המומחים" כאינטרסנטים בלבד" - לא ברור לי. ואם ב"זלזול בעובדי הציבור" כוונתך להוזלת מעמדם, באופן שגורם לאיוש משרות הציבור באנשים לא ראויים - אני חותמת בהחלט. אם הכוונה היא שרוב עובדי הציבור היום ראויים לכבוד - אני פחות משוכנעת בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "מומחים" כאינטרסנטים בלבד: כל שיטה שרואה את הביקוש למשהו כקנה המידה לערך שלו ולצורך בו צריכה להוריד את קרנם של המומחים והאליטות, ולהחליף אותם ב"קול ההמון". אם היינו מקבלים את הקביעה שיש משהו מעבר ל"קול ההמון" ושהמומחים יכולים להדריך אותנו שלא בהסתמך על אינטרסים אישיים, היה זה אך הגיוני להתערב בכוחות השוק על-מנת שהביקוש למשהו לא יקבע את ערכו וקיומו. התוצאות של הלך המחשבה הזה ברורות, ואנחנו מתחילים לראות אותם עכשיו: נתניהו יוצא נגד "האליטות" באוניברסיטאות, בועדת דברת ישבו אנשי עסקים ואף לא מורה אחד, חוק הג'ובים ועוד. 2. "זלזול בעובדי ציבור": לדעתי, התהליך הוא דו-כיווני. אם עבודה למען הציבור נתפסת כסוג של שליחות, כמשהו בעל ערך גבוה יותר מרק "לעשות כסף" (ועד כמה שזה ישמע מוזר, הכרתי אנשים, בעיקר מהדור של סביי וסבתותיי, שחשבו כך), אז אנשים טובים יבואו לשירות הציבורי, ואנשים שנמצאים שם כבר יעבדו מתוך תחושת גאווה וישתדלו לתת את המירב מעצמם לטובת העבודה. מנגד, אם המעסיקים שלהם (הממשלה) רואים בהם טפילים ומתבטאים כך, כנראה שאין לזה הרבה סיכוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי (2) - אמת ויציב, וכל המוסיפה גורעת. לגבי (1) - ההתנגדות וההתנכלות לאליטות האינטלקטואליות היא בעייתית בהחלט, אבל תהיה זו תמימות יתרה להניח שהאקדמיה היא חסרת פניות. ראה הטענות (המוצדקות, לדעתי) בדיון על פרידמן: גם שם בעלי המאה הם, במובנים רבים, בעלי הדעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אף אחד לא חסר פניות. אבל בניגוד לדגמים פשטניים שמדי פעם מוצגים כאן, האדם הוא יצור מורכב. יש בו עירוב של טוב ורע. אנחנו, כחברה, יכולים להציב אידאלים של טוב ושל צדק לבני החברה ולשאוף אליהם. אף פעם לא נצליח להיות טובים לגמרי (כי האדם גם רע מטבעו, וזה מאבק יומיומי), אבל גם להיות טובים קצת זה משהו, ולשאיפה עצמה יש ערך. אנחנו יכולים גם להחליט שאנחנו מוותרים על השאיפה להיות טובים כי באדם יש גם רוע, ולצווח ''טוטליטריות סטאליניסטית'' כל פעם שמישהו מנסה לחשוב איך אפשר ליצור חברה טובה וצודקת יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדבריי על חוסר פניות לא התכוונתי להציב שיפוט ערכי במקרה זה, ולכן גם לא להאשים אף אחד ברוע או בכוונות זדון. הנקודה היא רק בזה, שאנשים פונים לתחומים מסוימים ועושים מחקרים מסוימים, בין השאר, על פי האפשרויות העומדות בפניהם. כלומר, במקרים רבים - על פי השאלה למה יקבלו מימון, מה יקדם את מעמדם, מה יבטיח להם קביעות וכו'. זה לא רע, זה אנושי. אבל זה משפיע במידה רבה על תוצאות המחקר. לא נראה לי שיש בזה, חלילה, כדי לפסול כל התקדמות אקדמית, ואפילו לא אחת מהן - אלא רק כדי לנקוט זהירות מסוימת בקדושתן. חוצמזה - אני חותמת על כל מלה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? איפה? (סתם, אני לא כועסת. זו לא אשמתך - אשמים אלה שממשיכים להגיב לטענות הללו ולטחון מים). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |