|
||||
|
||||
לפני לידת בני הראשון, נתקלנו רעייתי שתחיה ואנוכי בקשיים בהתעברות. לאחר מספר חודשים שבהם קיימנו יחסים בקביעות, אחת לחודש ביום המיועד 1 החליטה אשתי שיש לפנות לרופא מומחה על מנת שיעזור לנו בתהליך. הרופא המומחה הציע להזריק לה חומר מעודד ביוץ וכעבור 24 שעות נחזור למרפאה, שם אפקיד בידיו מבחנה מלאה בזרעונים מלאי חיות 2 שאך זה עתה הופקו והוא יחדיר אותם לרחמה של אשתי באמצעות מזרק. המילים שהתשמש בהן היו "או זה או שאתם רוצים להמשיך להשתעשע". אין לי דבר נגד שעשועים אלא שאשתי כהרגלה העדיפה את פלאי הטכנולוגיה המודרנית על פני הדרכים המסורתיות וטובות. אני לא אהבתי את הרעיון. כנקמה, במהלך אותו שבוע הקפדתי ללבוש תחתונים הדוקים במיוחד ובערב האירוע, בעת שרעייתי הייתה בחוג לקרמיקה, הייתי אני באמבט רותח. כעבור שלושה נסיונות נתתי לה וכך נולד יוחנן. עם הבן השני, חנניה, הבאתי לה מאמר מהאינטרנט על כך שהדרך הטובה ביותר היא לקיים יחסים יום כן יום לא בשבוע שלפני ובזה שאחרי תאריך הביוץ המשוער (כי הגוף זה לא שעון). חגגתי במשך שלושה חודשים עד שזה נתפס. 1 היא זו שספרה את הימים. עם הכשרון שלה בספירה, סביר להניח שזה היה יומיים לפני. 2 חודשיים קודם לכן, ניסתה האישה להאשים אותי במצב העגום ואילצה אותי לאונן אל תוך כוסית במרפאת זמנהוף. ככה קיבלתי הוכחה לכך שזרעוני יפים הם ומלאי חיות. הניצחון הקטן שלי הפך את האישה למדוכאת מאוד ולכן ביום הביוץ של אותו חודש דילגנו על נסיון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |