בתשובה ליונתן, 18/07/01 16:46
האמת הפשוטה 28847
עדי • בתשובה ליונתן יום ד', 18/7/2001, 19:36
מבלי להתייחס לכל הנקודות שעלו עד כה בדיון, אולי נקודת מבט אישית קצרה:
אני גר בישוב קטן בגליל, באזור שבו היה חלק מהמהומות עליהן אנו מדברים.
בימים הראשונים של המהומות, אני, משפחתי, שכני, וכך גם תושבי ישובים סמוכים, היינו נתונים במצור - פשוט כך.
לא יצאנו לעבודה, לא יצאנו מהישוב, מפחד שבדרך ייזרקו בקבוקי תבערה, אבנים, ומה לא.
ביום השני למהומות, החתימו אותי (ואת רוב הגברים בישוב - שוביניסטיות צפויה...) על נשק, ואירגנו משמרות של שמירה בלילה בפטרול חמוש, ובמשך היום ליד גני הילדים בישוב. הכל מפחד שאיזה צעיר-ערבי-מוסת-מופרע-מושפל-שסבל אפלייה ממושכת - יחליט 'לעשות מעשה'. (למי שתוהה, אני באמת מתכוון לכל מילות התואר, והאירוניה רבה)
יש אנשים שאולי התרגלו לחיות כך, בהתנחלויות אלו ואחרות, אך לי זה היה שוק אמיתי. הפחד העיקרי היה בידיעה שבאמת די באחד מופרע שיכול לבוא חמוש בצורה זו או אחרת, והיכולת שלנו למנוע או לעצור אותו, מוגבלת במקרה הטוב. מצאתי את עצמי מחפש את הטלפון של מכר שגר אי שם בשטחים (המקום שעליו קוראים בעיתון, או מתווכחים בשיחת סלון על כוס קפה) - כדי לשמוע מה מצבו. מדהים איך חוויה אישית פתאום הופכת סיפורים שאני כל הזמן שומע לקרובים יותר.
בלילה, הוצתו השדות מחוץ לישוב, ואנו עמדנו על המשמר עם צינורות מוכנים במקרה שהאש תגיע קרוב לבתים. קראנו למכבי האש, ותהינו למה אינם מכבים את האש יותר מהר.
למחרת, כאשר שוב הוצתו השדות באותם מקומות, שמעתי את הסיבה לבעיית הכיבוי - תושבי הכפר הסמוך (או חלקם, או חבריהם, או מסיתים חיצוניים) עומדים ומיידים אבנים בכבאיות, ואלו לא מוכנים להיכנס לאזור.
אז עמדנו והיבטנו בשדות נשרפים, וקיווינו שלא תעבור האש כמה מחסומים טבעיים שעמדו בינה לבין הבתים.
תגובתי הרגשית לחלוטין באותו רגע - תנו לי רובה צלפים, ו'אזיז' משם את אלה המפריעים לכיבוי.
תפקיד המשטרה למנוע מצבים כאלה. תפקידה לוודא שאנשים לא יעזו להגיע למצבים כאלה.
אם נערכה המשטרה בצורה לקוייה, ולכן דיכוי המהומות הפך לאלים מדי, זו בעייה הדורשת בירור והפקת לקחים. יכול להיות שיש בעלי תפקידים שצריכים לעוף, בשל חוסר מקצועיות לעניין זה, שכן תפקידם לשמור על החוק והסדר - תוך שמירה על חיי אדם - ובכך כשלו.
דרך אגב, אין לי ספק שכך קרה, שכן קשה לי להאמין שבאמת לא היתה דרך חליפית לתוצאה של 13 הרוגים.
מכאן ועד להאשמת שוטרים ספציפיים, לעומת זאת, המרחק רב. התייחסות להפעלת נשק חם כאל טאבו, אינה מתאימה כאשר אלו הכלים שניתנו לשוטרים בשטח על מנת להגן על עצמם ועל הציבור. אותו ציבור הוא לפעמים יהודי ולפעמים ערבי (או אחר), ולא אמור להיות הבדל.(ובנצרת אכן מנעו מהמון יהודי לעשות שפטים בתושבים ערביים, שרובם לא אשמו אלא בבחירת השכונה הסמוכה ליהודים...)
אומר בפשטות - תפקיד בכירי המשטרה להיערך, לתכנן, להכין אמצעים לא קטלניים שישיגו את התוצאה - ולהפעיל שיקול דעת מתי צריך 'לעלות מדרגה', או לשבת לשיחה עם מנהיגים מקומיים. תפקיד השוטרים בשטח הוא להשתמש באמצעים העומדים לרשותם כדי *לוודא* שהפגנה וכעס לגיטימיים לא יהפכו לארוע אלים וקטלני. ואם כבר מישהו חייב להיפגע, אני מעדיף שאלו יהיו מי שהחל באלימות ומחייב את התערבות השוטרים.
וכן, למי שתוהה, אני חושב בדיוק אותו הדבר לגבי חובת המשטרה למנוע 'פרוגרום' של יהודים בערבים, בין אם בחסן-בק, טבריה, נצרת, או כל מקום אחר.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות