בתשובה לארשוף, 25/03/05 14:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני דווקא הייתי מאשים בזאת את אוכלי היוגורט. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יוגורט משפר את ריח הפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כולל יופלה בטעם שום דיכאוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? האם אתה מתכוון שאין קשר בין הערכים הנפוצים בחברה לבין ההתנהגות של בני-החברה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני פשוט לא מבין איך הליברליזם והאמריקנים קשורים לזה יותר מאוכלי היוגורט. אם כבר הוזכרה אם כל חטאת, אז מומלץ לקרוא את http://www.kivunim.org.il/article.asp?id=111 . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, אתה רוצה לאשש את הקשר בין הערכים להתנהגות באמצעות משפט מהמאמר, כמו: "ההיסטוריה מצביעה על כך שאתיאיזם וחילוניות אינם מדדים לעוצמה אלא לאדישות ולהיעדר מטרה". טוב, לא התכוונתי בדיוק לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם רובו הגדול של המאמר - למשל עם הטענה לגבי יציבותה ועוצמתה המוסרית של אמריקה והיותה המקור והערובה לחלק גדול מאוד מן הטוב בעולמנו, דבר שפוסט-הומניסטים רבים (ראה לדוגמא http://www.kivunim.org.il/article.asp?id=112), עיוורים מלראות וששים להשחית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי לאן אתה מוביל את העניין. הטענות שתופעות חברתיות כמו אלימות, אונס קטינים, סקס אסור (הטענות שמופיעות בתגובה 288205) הן תוצר של הליברליזם האמריקאי נשמעות ברמה *בתוך אמריקה*, ע"י השמרנים האמריקאים. לא צריך להכניס "פוסט-הומניזם" ולא "סוציאליסטים אירופאיים" לעניין. אתה מכיר את הגותה של סונטאג ממקור ראשון? כי אם לא, נשמע לי לא סביר ללמוד עליה דרך אתר "קיוונים". זה כמו ללמוד על תיאוריות סוציאליסטיות מהשוקחופשיסטים כאן. (האמת היא שהייתה תקופה מסוימת שעקבתי אחרי המאמרים שם. אבל נמאס לי מהרדידות והשטחיות. הם לא שונים ממסיונרים אחרים, גם אם הם יודעים לכתוב יפה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מוביל כרגע לשום מקום. זה התחיל משימוש בשנאת-אמריקה1 (=המערב=ליברליזם=קפיטליזם) ע"י "ארשוף", ציטוט אגבי שלי והצטרפותך לכאורה לטענתו הבלתי מפורשת. אבל בעצם כל זה רחוק מנושא הדיון כך שמצידי אפשר לחדול מכך כאן. 1 שלה שותפים למצער גם אינטלקטואלים רבים בתוך אמריקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לומר, אבל הלינק הזה נשמע בדיוק כמו ג. יפית - ולא במיטבה. מה הוא כבר יכול להוסיף למישהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מוסיף מידע רב ומעמיד דברים בפרופורציה. (כמעט מתבקש כאן להוסיף משהו בסגנון ''שלא כמו ג., המוסיפה מידע מועט וגם לא מעמידה דברים מי יודע מה.'' אלא שלא זה הוא סיגנוני.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אלא שזה לא סגנוני"... אוקסימורון חביב בהחלט. אבל בכנות, הסגנון היחצני והדביק של המאמר הזה לא קצת דוחה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קורא מאמר, בד"כ אני מתעניין קודם כל בעובדות שהוא מחדש או לפחות מזכיר או מסדר לי, שכן לבנות טיעונים ומסקנות אני מסוגל (בד"כ) בעצמי. במקום השני נמצאים הטיעונים של הכותב ובשלישי מסקנותיו. כך איני מחמיץ נתונים חשובים המלווים בטיעונים קלושים וגם לא נתונים וטיעונים חשובים של אלו שמסקנותיהם שונות משלי. רק כאשר כל השלושה נעדרים מן הכתוב, מנסה אני לרוות נחת מסיגנונו של המאמר, או שזונחו. למה? כיצד קוראות נשים מאמר? לגבי האוקסימורון, ראי להשלמה את תגובה 169983 . יום שלישי שמח! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין קריאת מאמרים אני מתקשה לייצג את המין הנשי כולו: אין לי די נתונים. (אגב, האם אתה מייצג בדבריך את "הקריאה הגברית"?) אישית, אין לי שיטה אחידה בקריאת מאמרים (ואף לא בספרות עיונית/בדיונית). זה תלוי מאוד בבקאיתו בנושא, בעניין שהמאמר מעורר בי (מצג תוכנו או סגנונו), במצב הרוח שלי או בתנועתן של כנפי הפרפר המיתולוגי. אבל בפרפראזה די טובה על תיאורך, בד"כ אני חושדת קודם כל ב"עובדות" שהוא מציג או לפחות מזכיר או מסדר לי, שכן לבנות טיעונים ומסקנות אני מסוגלת (בד"כ) בעצמי. אני משתדלת, אמנם, להתעלם ככל האפשר מאותם אלמנטים סגנוניים הנובעים בבירור מאוזלת ידו של הכותב או ממבחר מילים שאינו לטעמי (מליצות נבובות, "עציות" יתרה וכיו"ב) - אבל אלמנטים אחרים בסגנון נראים לי חשובים כמעט כמו התוכן עצמו, ולפעמים אפילו יותר ממנו: הם יכולים לומר הרבה על האינטרסים של הכותב, על זווית הראייה שלו, הקהל שאליו הוא פונה וזה שאותו הוא אולי תוקף או מנסה לרצות, ועוד ועוד. בקיצור, הם יכולים לתאר היטב את הסיפור שמאחורי הקלעים.(1) ובמקרה של המאמר שהבאת (לצערי, אינני זוכרת אותו בפירוט), דביקותו הרבה לא רק צורמת את אוזני (או עיני, למען הדיוק), אלא אף מכפילה את חשדותי לגבי תוכנו: האינטרס העז של הכותב להלל ולפאר את ארה"ב היה משכנע אותי, לו מדובר היה בנושא העומד בראש מעייני, לבדוק היטב אלה עובדות הוא מציג, איך הוא מציג אותן, על מה הוא מדלג ועוד כיוצא באלה זוטות שיקרבו אותי להבנה אמיתית יותר של הנאמר. כפי שכבר רמזתי, הנושא איננו בראש מעייני, ולכן לא אטרח. 1. ככל שהכותב מתוחכם יותר, כך קשה יותר, כמובן, לבצע את הניתוח הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על תגובתך המפורטת שעם חלק גדול ממנה אני מסכים. ההיררכיה שציינתי היא בקווים כלליים והיא באה יותר לציין דגשים שלי בשיפוט מאמרים (ולא רק מאמרים), יותר מאשר לתת תיאור מדוייק של הדברים. יש לי נטייה להתעלם, אף מבלי משים, מן הדברים שאינם מעניינים אותי או אף עשויים "לקלקל" לי את החשק להמשיך ולהתרכז בשאר. כמובן, אם מדובר במידע החדש לי לחלוטין והכותב משוחד בעליל, אנקוט בזהירות מתאימה, אם בכלל אמשיך בקריאה. במקרה זה למשל, למרות "דביקותו" של המאמר ועמדתו הברורה של הכותב, הוא נראה לי, בהתחשב במה שאני כבר יודע, אובייקטיבי ונאמן לאמת יותר מרוב המאמרים האקדמיים והפובליציסטיים שקראתי על ארה"ב בימי חלדי. איני יודע מהו "האינטרס העז" של הכותב, אך אני הגעתי למסקנות דומות מבחינת הסטורית ומנקודת מוצא מוסרית. חוץ מזה, בראש מעייני זה כן עומד (אחרי אי אלו נושאים אישיים), שכן מאז אמצע המאה הקודמת, ובשנים האחרונות שוב ביתר שאת, מתנהלת מלחמה בעולם בין הטוב לרע המאיים על העולם (כן, that simple), כשהרע משתנה מידי פעם, ואילו בצד הטוב יש שחקן מרכזי קבוע שעומד כמעט לבדו בנטל הדמים, ומרוב "איזון", "פיקחון", "פנים לכאן ולכאן" וטהרנות יתרה, אנו (המחנה ההומניסטי בכל אופן) נוטים לשכוח זאת פעם אחר פעם וחלקנו אף מצטרף להטלת השיקוצים בו - בענף עליו אנו יושבים. אך אולי אין זה הדיון המתאים לפיתוח הנושא אליו נכנסתי מעבר למה שהתכוונתי מכתחילה. המשפט "כיצד קוראות נשים מאמר?", לעומת זאת הוא מיותר לכל הדעות והגיע לתגובה עקב בעייה במקלדת :). חוץ מזה, מז"ט לדובי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששתני שאני דווקא נמנית לעיתים על מטילי השיקוצים במעצמה האמורה, וגם הרעיונות של "מלחמת בני אור בבני חושך" לא ממש מתיישבים אצלי בחדות כזאת, אך כפי שאמרת - אין זה הדיון המתאים וגו'. השאלה "כיצד קוראות נשים מאמר", לדעתי לחפות, איננה מיותרת. ייתכן שלו עסקתי במגדר הייתי מנסה לחקור את העניין, או אולי אפילו הייתה לי כבר האינפורמציה המתאימה, אבל אין זה המצב. וכמובן מז"ט לדובי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם, ראיתי את http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtTower.jht... ונזכרתי במאמר זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...על כל זאת [ארה"ב] מחפה בהמצאת שד "הטרור העולמי"..." - סתאאאאם עוד שד. "...החברות המוסלמיות והערביות...נמצאות בשלב משברי...שאחד מביטוייה הוא הטרור..." - שד, שד לא מזיק. " רוסיה...המתאוששת מהליברליזציה המטורפת שחוללו בה יועצים אמריקאים..." - והצרפתים רק שותים יין, אין ביזנס צרפתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שנאת אמריקה מזוקקת דווקא מאזרח הנאלחת במדינות המערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענה דומה על אותו שד דמיוני שמעתי גם מפי אזרח ארה''ב, אחד נועם חומסקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכאן ש...? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש רצון חופשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שחומסקי הצליח לחולל בך מהפכה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |