 |
עמדתי לא רלוונטית, אף שניתן להסיק אותה מתגובותי. אני מעדיף את אחת הגישות שהצגתי על השניה, אולם כפי שטענתי, ניתן להצדיק את שתי הגישות על ידי פוליטיקה "ימנית" ועל ידי פוליטיקה "שמאלית" וגם הבאתי דוגמאות ברחבי האייל-ספייס. טענתי פעם שבעצם לשיטתי אין הבדל רב בין דעותיך לדעותיו של אלכס מאן למשל, כיוון שהוויכוח ביניכם הוא רק על היכן להעביר את הקו, מאחורי הקו מסתתרת גישה בדלנית. אני נוהג לצטט בהקשר זה את חוזה אורטגה אי גאסט שאמר "יש אנשים בעלי תיאבון ימני, ויש כאלו בעלי תיאבון שמאלי", כלומר, לא משנה איזו פוליטיקה אתה רוצה לנהל, אתה יכול לפנות לכל מחנה אידאולוגי כל עוד תשתמש בתחביר שהמחנה אוהב לשמוע. דוגמא? עזר וויצמן, כשפרש מצה"ל פנה ראשית למפלגת העבודה אבל יצחק ספיר המנוח אמר לו "יש לי מספיק אנשים כמוך אצלי, אני צריך אותך בצד השני". אפשר להזכיר בהקשר הזה גם את מתן וילנאי ואלופים נוספים. לכן, דעתי היא במישור אחר משלך (אף על פי שלדעתי יש לך גם דעה במישור שאני מציג – בדלנות). אם אתה רוצה להפסיק לנהל דיונים כיוון שטיעונינו במישורים שונים אזי אין בעיה, רק אל תזכיר את שמי במישרין או בעקיפין בתגובותיך מעתה והלאה כדי שהסנסורים הרגישים שלי לא יקפצו כל פעם מחדש...
אתה סבור שלא ניתן לבצע מחקר ודיון פוליטי שמתיימר להיות חסר פניות, אני חושב שכן. כנראה שגם בזה לא אצליח לשכנע אותך ולראיה הדיון המתמשך הנ"ל. אגב, חלק ממאמרי פורסמו תחת "חברה וכלכלה", מצטער, אולי אבקש מטל לפרסם קטגוריה חדשה:"מאמרים של ערן"
אשר לכינויי הגנאי, אני משתדל שלא לקרא לאף אחד קשקשן, זה נראה לי יהיר מדי, אני גם נזהר מהכללות. אבל אני גם מציג עמדה (למען האמת שתיים) ודן בה. אני מתנצל על כך שאיני מצליח ליפול לתוך הקופסאות בהן אתה רוצה לקטלג אותי, אבל חשבתי שלאחר יותר משנה אתה כבר מכיר את כתיבתי, כנראה שלא, אז הנה, זכית להסבר נוסף. כמו שאמרה לי פעם מישהי "תתמודד!"
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות