בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 25/03/05 5:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מזכיר את שני הלא יוצלחים הללו ("תן *לכולם* אוכל!") אבל לא את ארפי ("הו, לא, הם לא יעשו את זה לבחור טוב כמו ארפי")? אני מתפלא. ככלל, סצינת העימות יוסריאן-ארפי היא היא, לדעתי, *ה*עימות בין הרוע לטוב בספר הזה, שמסתיים, כמובן, בנוק אאוט לטוב, שמובס על ידי אדישות, ראש קטן, בירוקרטיה מטופשת וציניות כללית. וזה כל כך עצוב שזה פשוט נורא מצחיק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להודות על האמת, אני לא זוכר היטב את הסצינה הזו ואת תגובתי הרגשית. נדמה לי שאארפי1 מצטייר לי כקהה-חושים, ולא כרשע. כפי שאולי שמת לב, אני שופט את הרשע של האנשים, לפחות בהקשר הסיפור הזה, במבחן הכוונה ולא במבחן התוצאה. אפשר וצריך לכעוס ולהרגיש חוסר אונים גם לנוכח קהות החושים, ואולי אפילו לנוכח התמימות של הכומר; זה עדיין לא רשע. 1 א' אחת היא לטעמי טעות תרגום קשה של בני לנדאו, או שמא של העורך שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להחביא את המעשים המרושעים ביותר בעולם תחת מסווה של ''קהות חושים''. אני חושב שאארפי (קיבלתי את התיקון) הוא פסיכופט מהסוג הגרוע ביותר (וגם כן ברנש שתמיד מתעורר חשק לחנוק אותו), ושדווקא פסיכופטים כאלו הם הם הרוע האמיתי. אם מישהו לועג לטייסים שהולכים למות, אפשר להגיד (במיטב המסורת של הצדקת הרוע) שהוא מפצה על חוסר ביטחון עצמי ועל רגשי הנחיתות שלו בייחס לטייסים, ושהוא בכלל בחור טוב עמוק שם מתחת וזקוק לחום ואהבה. לך תגיד את זה על פסיכופט. מתן חוסר ערך מוחלט לחיי אדם נראה לי מרושע למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהייה: האם "רע" ו"רשע" הן מילים נרדפות? אני איכשהו מרגיש איזה הבדל ניואנס ביניהן. אני נוטה להבין "רע" כשיפוט מוסרי, ו"רשע" כתכונת אופי, שייחוס שלה הוא פחות מחייב, ויכול אפילו להיעשות בחיבה1. על היטלר ועל אביה-רוצחה של הודיה קדם אני אומַר שהם רעים, וארגיש פחות נוח לומר שהם רשעים. לעומת זאת, אני יכול לומר על מבקר ספרים כלשהו שהוא רשע אם הוא כותב ביקורות שליליות שנונות במיוחד, למרות שאני אולי נהנה לקרוא אותו. כשאני חושב על "המן הרשע", בדמיוני החילוני (החולני?) הוא דומה יותר לכל הדמויות האגדתיות מהסקר כאן מאשר להיטלר - דמות נלעגת קצת, בעל-תפקיד בסיפור, ולא מישהו שמגרה את בלוטות המוסר שלי. במובן זה (בערך) אארפי הוא באמת רע יותר, אבל בלאק וויטקומב רשעים יותר. 1 אני במודע מטשטש כאן הבחנות חשובות, בין "מעשים רעים" לבין "אדם רע", ומי מהשניים מוגדר באמצעות רעהו, אם בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים, אם כי נראה לי שההבדלה הזו בין "רע" ל"רשע" היא יותר בת זמננו, ובמקור כשדיברו על "המן הרשע" הכוונה הייתה למשהו שהוא יותר גרוע מארפי, לא פחות גרוע. בכל אופן, אם "רשע" הוא על פי ההגדרה שלך, נראה לי שסאורון לא ראוי למקומו המכובד, ודמויות כמו ויזיני מתאימות יותר. אפשר לנסות ולמיין את הדמויות ברשימה ל"רעים" ול"מרושעים": למשל, לדעתי "רעים" הם חניבעל לקטר, וולדמורט, מוריארטי סאורון ודומיהם, ואילו "רשעים" הם גרגמל, ויזיני, המן והחותנת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכמנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיזוק לדבריך מהמלכה אסתר: היא מכנה אותו "המן הרע", דווקא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |