בתשובה להמסביר לצרכן, 23/03/05 14:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אתה צודק בעניין הויתור, אפשר היה להגדיר אלטרואיסט כמי שרצונות העל שלו מתאימים למה שמקובל לראות כטובת הזולת, וגם שהם עומדים בקונפליקט חריף עם רצונות אחרים ("להרויח כסף") שאינם רחוקים מהם בהיררכיית הרצונות של אותו אדם. הבעיה עם זה היא שכשאני חושב על האלטרואיסטים הדגולים באמת, אלה מהחבורה של אמא תרזה ואלברט שוייצר, מה שמאפיין אותם הוא שהם חיו והתנהגו כאילו הם לא עונים על ההגדרה. לא היה להם שום קונפליקט חריף אלא הם חיו בהרגשה של שלמות וסיפוק גדול - לפחות לפי מה שאני יודע עליהם. אם נרצה לתקן בהתאם, נצטרך להגדיר אלטרואיסט כמי שהערכים העליונים שלו עומדים בקונפליקט עם ערכים חשובים של *אנשים אחרים* דווקא - למשל אלה שעבורם רוחחה כלכלית היא עניין חשוב. הגדרה די משונה, ודי מרחיקה אותנו מהמובן הרגיל של המילה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת מסובך. אפשר גם להגדיר שאלטרואיסט הוא מי שמפיק הנאה מוויתור על דברים חומריים והעברתם לזולת. נראה לי שזה מכסה גם וויתור על חיים למען מישהו וגם וויתור על שני שקלים למען הרעבים. ההגדרה הזו מוציאה מהתחום רק מסחר בדברים רוחניים (כמו הנאה) ומאפשרת לתרזה ושוויצר לחיות בשלום ובהנאה עם מה שהם עשו ועדיין מאפשרת לנו לקרוא להם אלטרואיסטים. אבל... זה מחייב אותנו לקרוא גם לגייטס אלטרואיסט. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |