|
||||
|
||||
יש שני הבדלים בין החוק הזה לבין חוקי התורה: 1) על פי דין תורה, המציל זכאי לתשלום מאת הניצול (או חברת הביטוח שלו). אדם לא יחשוב על הנזק הכלכלי שיגרם לו בפנותו פצוע לבית חולים, כשכל הדם ייזל על הריפוד של האוטו, כי הוא יקבל ניקוי או ריפוד חדש. 2) על פי דין תורה אין עונש בידי אדם. הרעיון להעניש במאסר הוא מטופש כמעט כמו ענישה על אי מניעת פשע. גם כשהמדינה מנסה להעתיק את חוקי התורה, המחוקקים מצליחים להרוס הכל. |
|
||||
|
||||
נו, מה אתה רוצה? נותנים לדתיים לאומיים להיות חברי כנסת ואחר כך עוד מתפלאים שאלה החוקים שהם מעבירים. |
|
||||
|
||||
אכן מצאת מקום חרפתי. ציון היא דורש אין לה. |
|
||||
|
||||
"1) על פי דין תורה, המציל זכאי לתשלום מאת הניצול (או חברת הביטוח שלו). אדם לא יחשוב על הנזק הכלכלי שיגרם לו בפנותו פצוע לבית חולים, כשכל הדם ייזל על הריפוד של האוטו, כי הוא יקבל ניקוי או ריפוד חדש." ואם ידוע לי שהאדם הטובע שמול עיני הוא עני מרוד, ועם כל הרצון הטוב לא יהיה לו הכסף לשפות אותי - מה אז? |
|
||||
|
||||
אז יהיה לך עבד לכל החיים. מה רע? |
|
||||
|
||||
שכחת שעד שאעשה את החישוב הזה הוא כבר יעבור כמה שניות קריטיות של אובדן הכרה, וכשייצא מבית החולים יהיה נכה מאה אחוז. מה העבד הזה יועיל לי? |
|
||||
|
||||
אם שנית את משנתך כראוי מבעוד מועד לא תצטרכי לעשות שום חישוב כזה בשעת חירום. בגלל זה מסבירים לך ''אל תאמרי לכשאפנה אשנה, שמא לא תיפני''. השאלה האמיתית היא מה תעשי אם הטובע הוא מילטון פרידמן. |
|
||||
|
||||
אני אתבע אותו לדין תורי. |
|
||||
|
||||
החוק לא נועד בשביל אנשים כמוך. את אלטרואיסטית והיית מוכנה למשכן את כל ביתך כדי להציל בן אדם. אילו היה לך זמן את גם היית תורמת את אחת הכליות שלך חינם אין כסף, לאדם הזקוק לתרומת כליה. החוק נועד לאנשים פשוטים כמוני שעוברים ליד תאונה ואומרים לעצמם בטח את נוסעת מאחורי ותשמחי לקחת את הפצוע לבית החולים. אני לעומת זאת לא מבין בזה, הריפוד שלי חדש ומי יפצה אותי על יום עבודה. אמנם עקרונית אני מעוניין להציל, ולא אכפת לי הכסף, אבל ... בזכות החוק הזה, עוד אחוז מסויים של הציבור יעצור לעזור, גם לאדם עני שיש לו שלט גדול על החזה אין לי כסף לשלם. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי איפה גילית אצלי התנגדות לחוק. לדתיים פתרונים. |
|
||||
|
||||
את שאלת: "ואם ידוע לי שהאדם הטובע שמול עיני הוא עני מרוד, ועם כל הרצון הטוב לא יהיה לו הכסף לשפות אותי - מה אז?" ואני עניתי שהשיפוי הוא לא בשבילך כי את תצילי בכל מקרה. אולם יש אנשים אשר יחשבו פעמיים והשיפוי הוא בשבילהם. יש גם אנשים שלא יצילו לפני שהם יבדקו אם זה כדאי להם 20 שנה קדימה. ויש כאלו שלעולם לא יצילו. החוק לא נועד בשבילהם. הטענה שלי היא, שיש הרבה מאוד אנשים ברמות שונות של הקבוצה שהחוק נועד עבורם ולכן השיפוי כה חשוב. |
|
||||
|
||||
אני מודה לך מקרב לב על האמון העמוק שאתה נותן בי, אבל מבקשת שלא תנסה אותו בפועל בפגישתי הבאה עם הים. אני עלולה להגיע לשם אחרי מעשה הגבורה היומי שלי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |