|
(סליחה שאני מתערב) בחשיבה הליברלית המערבית יש מתח מסויים בין הפתיחות לסדרים חברתיים שונים ומשונים, לבין הרצון להבטיח את זכויות הפרט כאשר אותם סדרים חברתיים פוגעים בהן. לשון אחר, ההחלטה מהן הסמכויות המותרות לשוטר, או מה הסמכויות של מוסלמים ביחס נשותיהן, היא הכרעה מוסרית מורכבת, עם שטח אפור, שנתונה לשינויים מתמידים. בכל אופן, סמכויות אלו הן מוגבלות ביותר. בסופו של דבר יש רמה מסויימת של זכויות פרט שירידה מתחתיה פוסלת סדר חברתי מכל וכל. במובן זה החשיבה המערבית-ליברלית היא תפיסת עולם דוגמטית, המעוניינת *לכפות* את עצמה על כו-לם (ובטווח הארוך זה אומר על כל בני האדם בעולם, לא רק אלו שבמערב). אני לא חושב שיש צורך להתבייש בכך ,להצניע זאת, או להתיימר לאיזשהיא אובייקטיביות או סובלנות לתפיסות עולם אחרות. הסובלנות מתחילה רק אחרי שעומדים באותו הסף.
|
|