בתשובה לד.ק., 22/03/05 19:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה בהחלט צודק בקשר לכך שבשיטה שאתה מציע קיימת מעגליות. אני לא מסכים איתך שאין דרך לצאת ממנה - זה תלוי בנקודות שעליהן אתה כן מסכים עם בני השיח שלך. אם אתה לא חושב שניתן לשכנע - לא אנסה לשכנע אותך שניתן, ואתה לא תשכנע אותי שהקריטריונים שאתה מציע הם כאלו שיש טעם להתייחס אליהם. אגב, איך משפט אי השלמות קשור לכאן? אם כבר הוא מחזק את הגישה שלי - במערכת אקסיומות מסויימת קיים דבר מה שלא נוכל להוכיח, אבל אם נרחיב את האקסיומות נוכל להתגבר עליו (וכמובן, נקבל עוד משהו שלא נוכל להוכיח, אבל הוא כבר לא נושא הדיון). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי אם אתה חושב שבטענת המאמר אין מעגליות או שיש, לדעתך, דרך לצאת ממנה. אם יש, תוכל לפרטה? לגבי משפט אי-השלמות, נראה לי שהרחבת האקסיומות לא תועיל. או שהמסקנה כבר לא תנבע מהאקסיומות, או שהמחלוקת תישאר בתחום שלא ניתן להוכחה. זאת מפני שהדבר שאותו אתה מעוניין להוכיח הוא תקפותה של המערכת עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש מעגליות. יש השוואה בין תרבויות על פי קריטריונים מסויימים, שאפשר לקבל או לא לקבל. המאמר חוטא בכך שהוא לא מנמק מדוע אותם קריטריונים שווים משהו, אבל הוא כנראה מניח שיש הסכמה רחבה עליהם. הדרך "לצאת" ממעגליות היא בדיוק זו - לבסס את הקריטריונים שלך על משהו שאינו הקריטריונים עצמם. אני לא מומחה למשפט אי השלמות, אבל עד כמה שידוע לי מה שמשפט אי השלמות אומר הוא שקיים דבר מה שלא ניתן להוכיח או להפריך במערכת הנוכחית, למרות שהוא נכון. הנכונות שלו היא דבר שניתן להראות במערכת אקסיומות מורחבת (לא בהכרח כזו שפשוט בוחרת לקבל כנכון את המשפט הנ"ל). למשל, את משפט גודשטיין (כתבתי נכון?) לא ניתן להוכיח עם אקסיומות פאנו אבל כן עם מערכת אקסיומות חזקה יותר: ואנחנו *לא* מעוניינים בתקפות המערכת עצמה, אלא בתקפות של משפטים מסויימים מתוכה (למשל: "אירופה עדיפה על סין"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סבור שאין מדד לפיו נוכל להשוות את "עוצמתן התרבותית" של התפיסות השונות. הדברים אותם אנו רוצים לכמת פה, הם טיב החיים של האנשים בחברות השונות. הבעיה הראשונה היא שלא זמינים לנו מדדים ברורים כמו מידת האושר. גם לו היו זמינים לנו מדדים ודאיים כאלה (ולא, מדדים חומריים אינם משקפים בהכרח אושר) עדיין ספק אם היינו יכולים לבצע השוואה תקפה. ניקח כדוגמה מקרה קיצוני: דרום/צפון אמריקה. ידוע לנו שטרם הגעת האירופים לאמריקה היו ביבשת תרבויות אינדיאניות שונות ומגוונות. בדרום קמו ונפלו אימפריות, בצפון היו שבטים שונים. לכל התרבויות האלו היו אורחות חיים שונים מאלה של החברה האירופית שכבשה אותן. תפיסת החיים, התרבות, תפיסת העצמי והחברה, הבנת מקומו של אדם בעולם, היו ככל הנראה נבדלות במידה ניכרת מתפיסות אירופאיות לאורך הזמנים. אירופה כבשה את אמריקה ופגעה בצורה משמעותית בתרבויות שהיוו את הבסיס לאורח החיים שהיה נהוג שם. החברה שנתהוותה עם הכיבוש היא חברה תלושת שורשים שאינה מחוברת היטב לתרבות המקור ותפיסת החיים הבסיסית שלה, ועם זאת היא גם לא הטמיעה היטב את התרבות הכובשת. דבר דומה אנו רואים באפריקה, הדים לעניין יש גם באירלנד. אז נכון, הקף ועומק הכיבוש במזרח לא היה יסודי כפי שהיה באמריקה. עם זאת, התרבות הסינית/הודית וכו' הושפעה במידה לא מועטה מהתרבות החיצונית הקולוניאליסטית (משום שהיא חזקה יותר טכנולוגית, יעילה יותר ?כלכלית? וכו') וגם לו היה לנו מדד "אושר" אמין למדי, הרי שמדידותיו לא היו משקפות את התרבות שצמחה מפילוסופית המזרח הטהורה, אלא תרבות שעטנז מזרח קולוניאליסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אבל בוא נמתח את מחשבתנו עוד צעד. מי אמר שאושר הוא המדד? (למיטב ידיעתי האושר כתכלית עליונה זו קביעה אריסטוטלית, ולא תמצא רבות כדוגמתה בתרבויות דתיות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סושי, נודלס, קארי. קונג פו, קראטה. תאי צ'י, יוגה. טנטרה. פנג שווי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המעגליות לא נעוצה בזה שהקריטריונים מבוססים על עצמם, אלא בזה שהם מבוססים על אחת התורות שהקריטריון בודק. אם אתה מכחיש את זה, אז תסביר לי על מה הוא מבוסס ותראה לי שזה לא קשור לפילוסופיה המערבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיים טובים יותר ומשוחררים מסבל נמצאים למיטב ידיעתי גם ביסודו של הבודהיזם. אין זה מדד הכרחי (אם מצפים לגמול בעולם הבא, גם חיים רעים אך "נכונים" למטרה זו יספקו), אבל זהו המדד המועדף עליי. הקריטריונים המבוקשים בד"כ הם אכן מערביים (אולי בגלל שהשיח בו אנו משתתפים נעשה בעיניים מערביות), כל שניסיתי לומר הוא שהתרבות המערבית המהווה גורם עולמי ב-2, 3 המאות האחרונות היא בעלת השפעה שלא ניתן לנכות אותה ולכן כל מדידה תתייחס לחברה המושתתת על עקרונות שהם בחלקם מערביים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל חיים נקיים מסבל זה לא המדד שהציע המאמר. והפירוש הבודהיסטי לסבל שונה מאוד מזה המערבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפירוש הבודהיסטי לסבל מכיל את הפירוש המערבי, וכמו כן מרחיב אותו, ולכן אינו ''שונה מאוד''. כן, הערה מאד מאוחרת, זה מה שקורה כשקופץ לי דיון ב''אקראיים'' שנראה מעניין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |