בתשובה לרועי, 01/03/00 13:20
לא הבנתי 2875
ההנחה האוטומאטית היא שהערבים יצביעו בעד הנסיגה. אי לכך, ההצעה מבקשת להעלות את הרף כך שמעבר לקולות הערביים, ידרש גם רוב של הקולות היהודיים כדי לקבל את אישור העם במשאל.
לא הבנתי 2878
צר לי אבל אני עדיין לא רואה פגיעה בערבים בנושא הזה.
כדוגמה הייתי גם רוצה שהצעות חוק הקשורות לדת יצטרכו רוב מסוג זה.

מה גם שמוזר לי הרי כמעט כל חוק פוגע באיזה שהוא מיעוט.

מה גם שאם כל הערבים ילכו להצביע השינוי לא יהיה כזה גדול.
למדנו כי גם בבחירות לא כל היהודים הלכו להצביע.

מה גם שצר לי אבל אני לא מנסה להבחין אם האזרח הוא ערבי או יהודי.

הרוב הוא של אזרחי העם ולכן אם ירצו אזרחי ישראל לוותר יוכלו (ערבים או יהודים)

מוזר אבל היו יכולים לומר כי גם ברור מה יצביעו הדתיים המשאל הזה.

רועי
לא הבנתי 2879
אתה לא מנסה להבחין בין יהודי וערבי, וגם אני לא, אבל מציעי החוק - דווקא כן. אם היו מעוניינים פשוט ברוב של האזרחים, היו הולכים על 50 אחוז - אפילו 50 אחוז מבעלי זכות הבחירה (בניגוד ל-‏50 אחוז מהמצביעים). אבל לא את זה הם רוצים, נכון?
לא הבנתי 2882
לפי מה שכתבת בפתיח (ולפי המעט ששמעתי ברדיו) החוק כן מדבר על 50 אחוז מבעלי זכות הבחירה, ולא על 50 אחוז מהמצביעים. למיטב ידיעתי, לערבים יש זכות בחירה בדיוק כמו ליהודים. כך שאני מצטרף לרועי בשאלה - איפה האפליה בין הערבים והיהודים?
לא הבנתי 2885
למיטב ידיעתי והבנתי, הדרישה בחוק של סילבן שלום היא של יותר מ-‏50 אחוז. מכיוון שאינני בטוח לגבי המספר (אם כי 60 מהדהד לי בראש כל הזמן), לא כללתי אותו בפתיח.
לא הבנתי 2888
המספר הוא בהחלט 50 (כמובן, רק יותר מחמישים אחוז זה רוב), כך שהשאלה נשארת בעינה: איפה האפליה בין הערבים והיהודים?
לא הבנתי 2890
מדובר על רוב מיוחס. אה, כן, הנה זה - על פי מאמר המערכת של הארץ, החוק של שלום קובע דרישה ל-‏60 אחוז תמיכה, ולא רק חמישים אחוז. כאן האפליה בין הערבים והיהודים (כ-‏20 אחוז מאזרחי ישראל הם בני מיעוטים, כלומר - 20 אחוז לכאורה מובטחים בעד ההסכם. תוסיף לכך חצי מהנותרים, כלומר - עוד 40 אחוז, ותקבל 60 אחוז, שזהו בדיוק המספר שמבקש חה"כ שלום...)
דעתי על הסכסוך 46794
אני חושבת שמישהו נטרלי צריך להסתכל על הדברים ולראות את הצב, אני חושבת שקיום מתים בכול יום כול כך הרבה אנשים,
וכבר יודעים מה נראה כשנפתח את היעתון בבוקר זה נורא.
וזה חבל ששכה המדינה שלנו שהיא אמורה להיות "הבית" שלנו
הפכה למקום שמפחיד ללכת בו.
יש לי סיפור מהחיים: אני ואמא שלי נסענו לבת חפר ובטעות הגענו לשביל של טולקרם , אמא שלי התחילה להילחץ כאילו היא חשבת שהמוות פה בטוח.ואני חושבת שסה נורא שאם טעית בדרך יכול להיות שזה יעלה לך בחיים שלך! אז אני חושבת שצריכים לפתור את השטויות האלה. ולהבין שלכולם פה יש דעה מגובשת משפחה שרוצים לשמור עליה, ורצון לחיות בארץ!
ואם ךא נתחשב בסוף ננצח אולי, אבל ישארו מעט מאוד אנשים לחיות על הארץ הזאות כי רובם כבר יהיו מתים.
וזהו , אני מקווה שיהיה שלום! ונפתור את חלוקי הדעות ואת הטרור הנוראי ואת גל הפגועים.
דעתי [המנומקת והבוגרת] על הסכסוך 47760
לא הבנתי איפה בדיוק נראה את הצב, האם בכלל זה יהיה 'קיום', האם היעתון הוא קיצור של יקינטון, האם המדינה ששכה, שככה או סתם שכחה, איפה אפשר לקנות טולקרם אגוזים, האם אמא נלחצת בכל פעם שהיא חשבת שהמוות פה בטוח... גם אני חושב שסה נורא.
אין ספק ש 'אם ךא נתחשב בסוף ננצח אולי, אבל ישארו מעט מאוד אנשים לחיות על הארץ הזאות כי רובם כבר יהיו מתים'. ומאז הפגנת הנכים לא נראה בארץ גל פגועים כזה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים