בתשובה לניר שטרן, 18/07/01 11:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שהסקירה הזו אומרת זה שברוב הנסיונות של גופים למען בעלי חיים לאסור הריגה לא הומנית שבה החיה סובלת יסורי גסיסה למשך זמן ארוך כשהיא בהכרה מלאה, היו מעורבים גופים אנטישמיים וברוב המקרים העניין נפל או שהשחיטה היהודית הוצאה מהכלל בשם חופש הדת 0או לחץ של הקהילות היהודיות באותן מדינות). א. המעורבות האנטישמית לא נשמעת לי אמינה בעיקר בגלל שברוב המקרים המצויינים בחלק השלישי של הסקירה, בסופו של דבר צויין במפורש בחוק שהוא אינו חל על שחיטה יהודית, נראה לי מוזר שאנטישמי יעביר חוק למניעת התעללות בבעלי חיים רק כדי לפגוע ביהודים ובסופו של דבר לא יכיל אותו עליהם. ב. במה זה אמור לשכנע אותי בהומניות של השחיטה היהודית? האם זה שטובי הרופאים והוטרינרים ששמותיהם לא מצויינים בסקירה (ואין הפניה לכתבים שלהם) טוענים שהיא הומנית יותר מהריגה מיידית או הריגה שבמהלכה החיה אינה בהכרה? זה נשמע קצת כמו טיעונים של מחזירים בתשובה על "טובי המדענים שאומרים ...". במיוחד כשזה מופיע באתר הספציפי הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1) את המאמר הבאתי בתור תשובה לאייל האלמוני ששאל מדוע ישנן מדינות שמנסות להעביר חוק האוסר על שחיטה כשרה. מכיוון שאני מעולם לא ערכתי מחקר או כתבתי מאמר בנושא הפניתי אותו לאותו מאמר שנכתב על ידי אדם שכן חקר בנושא. אמנם המאמר חוטא בחוסר אובייקטיביות אך הוא נותן תשובה לשאלתו. אם הינך מכיר מאמר המביא טיעונים שכנגד אתה מוזמן להפנותו לשם. 2) לדעתי אין דבר כזה שחיטה הומנית,יהודית או לא יהודית. טענתו של אסף עמית כי השחיטה הכשרה גורמת לבעל החיים סבל עצום משום שהוא מפרפר למוות זמן רב היא שגויה ועל כך הערתי את הערתי. 3) אם דאגתך היא הסבל הנגרם לבעלי החיים על ידי בני האדם , ההיטפלות לשחיטה היהודית אכן נראית לי תמוהה ומריחה מאנטישמיות. פיטום אווזים הוא התעללות חמורה בהרבה כמו גם שיטות הגידול של תרנגולים או מיונם התעשייתי של האפרוחים בהם חלקם הגדול נזרק חי לפח והחיים נכלאים בצפיפות בכלובים לאחר שמקורם נצרב על מנת שלא ינקרו את המטפלים בהם. 4) מתוך אתר אנונימוס : "שחיטה כשרה נחשבת לשיטה הממזערת את סבל החיה. למעשה אין זה כך. ההלכה מחייבת שבעל החיים יהיה בהכרה מלאה בזמן שחיטתו. הדבר מביא למאבק אלים, קורע לב וחסר סיכוי המסתיים במקרים רבים בכפיתתו ובגרירתו לעבר סכין הקצבים. רישום גלי המוח מראה כי גם לאחר חיתוך אבי העורקים, בעל החיים הנשחט נשאר בהכרה וגוסס למוות עד כחצי דקה לאחר שחיטתו" לא ניתן לאמר כי הכתוב פה אובייקטיבי אך גם לא ניתן לאמר כי הם משוחדים לטובת השחיטה הכשרה ואכן אין הם בעדה , אבל אין הם אומרים כי היא גרועה משיטות שחיטה שאינן כשרות .בנוסף כתוב כי לבעל החיים לוקח עד חצי דקה למות ולא "זמן רב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, המושג ''זמן רב'' הוא יחסי. גם חצי דקה או דקה של גסיסה תוך דימום מסיבי הן נצח לעומת האלטרנטיבה שיכולה לסיים את כל העניין תוך פחות משניה. הטענה ש''אין דבר כזה שחיטה הומנית'' אולי נכונה ביסודה, אבל שחיטה שבה המוות בא באופן מיידי עדיפה בהרבה על פני עינוי של בעל החיים המתבוסס בדמו. שנית, גם פיטום האווזים הוא תועבה שראוי לסלקה מן העולם, אך מעבר לכך שאין בתועבה אחת משום מתן הכשר לתועבה אחרת, ראוי לציין שגם בתחום פיטום האווזים בולטת מדינת ישראל לרעה בהיותה אחת המדינות האחרונות בהן האקט המזוויע הנ''ל הוא חוקי ואף מתבצע במרץ רב. גם בתחום השלכת האפרוחים למזבלות וקבירת עופות בעודם בחיים אין לנו מה להתבייש, כפי שמראות כתבות בנושא מפעם לפעם, ובקיצור, איך שלא נסתכל על זה, בתחומים הללו מתנהגת מדינת ישראל כמו מדינת עולם שלישי הראויה לקלון ולבוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הפירוש של שחיטה הומנית? עצם הניסיון ליחס ערך מוסרי לאקט של הריגת חיה ואכילתה הוא מיותר. בני אדם הורגים חיות למטרותיהם. למה? כי הם יכולים. לא יקרה לבני האדם שום דבר. להרוג בני אדם, זה כבר סיפור אחר. אחרי הכל אנחנו צריכים לחיות בחברה מסודרת ולכן יש אינטרס לכל אחד מאיתנו להסכים שפגיעה בבני אדם איננה מקובלת. אבל חיות? מי שנתרע מהשחיטה - שלא יהיה שוחט. אני נרתע מהשחיטה, אבל לא הייתי חושב אפילו על להיות צמחוני (ברררר....). אני גם די נגעל מפיטום אווזים ומליקת ראשי תרנגולות, אבל כל זה ברמה הרגשית. אם אני לא נחשף לזה - זה לא מפריע לי. וברמה העקרונית, שוב, אין לי שמץ של בעיה עם הריגת חיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם רק חיי אדם הם בעלי משמעות עבורך, עדיין אולי תסכים שיש הבדל בין הריגת בעל חיים תוך עינויים הגורמים לו בהכרח ייסורים קשים לבין הריגתו באופן הומני שלא יאריך את סבלו. שים לב שאני לא מייחס ערך מוסרי להריגת החיה אלא לדרך שבה הריגה זו מתבצעת, זאת ללא קשר למטרת ההריגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הומניות *איננה* ערך מוסרי? בכל אופן, להרוג חיות בעינויים זה אולי קשה יותר לצפייה, אבל ברמה העקרונית לא מפריע לי בכלל. אם מתוך שיקולים כלכליים או אחרים כדאי יותר להרוג אותם בעינויים - סו בי איט. אל תשכח גם שעינוי זה מונח סובייקטיבי. אולי פיטום אווזים נחשב בעיניך לעינוי, אבל בעיני אחרים לא (בדר"כ המפטמים...). בעיניי, לתקוע טבעות בתוך חור בשפה זה עינוי, אבל בעיניי נשים רבות בשבטים אפריקאיים מסויימים זו זכות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |