|
||||
|
||||
ואם אתה חושב על שמות כמו יוקאווה, יאנג, לי, ווו (איזה יופי), טומונאגה... אתה מתחיל לתהות איפה היה המדע המערבי ללא תרומת הקולגות מהמזרח. |
|
||||
|
||||
אתה צוחק, נכון? יאנג ולי התחנכו וחקרו באמריקה. |
|
||||
|
||||
חקרו? כן. התחנכו? תלוי בהגדרותיך לחינוך. שניהם הגיעו לארה"ב כשבאמתחתם תואר ראשון, ובגילאים המופלגים 35 ו-31 בהתאמה, כבר היה להם גם פרס נובל על אחת מהתגליות המרעישות של המאה. מכל מקום, בכוונה כתבתי "מהמזרח" ולא "במזרח". זה בודאי תקף לגבי השניים. |
|
||||
|
||||
התחנכו מבחינה מדעית זה דוקטורט. במידה מסויימת זה עוד מחזק את הגישה ההפוכה- לולא הגיעו למערב מן הסתם לא היו זוכים בנובל. |
|
||||
|
||||
מאחר והדיון עוסק בהשפעות הפילוסופיה על הגישה לחיים בכלל ולעבודה המדעית בפרט, הרי שהם כבר הגיעו למערב "מחונכים" (ליאנג, אגב, כבר היה גם תואר שני). אם יצא לך להכיר תלמידים זרים שעשו דוקטורט בארץ, אתה מן הסתם ער לעובדה שגם אחרי 3-5 שנים הם לא נהיים דומים לתלמידי המחקר הישראלים. לגבי הסיפא של תגובתך, זוהי ספקולציה שלעולם תשאר ספקולציה (מאמין בריבוי עולמות?) ולכן ריקה מתוכן ממשי. אף על פי כן, אנסה להעלות טיעון ענייני: רבים מן המדענים החשובים קנו את עולמם בזכות תרומה אחת גדולה, שאת צרוף הנסיבות שהובילו אליה ניתן לזקוף גם לזכות המזל. לגבי כוכבים כמו ניוטון, איינשטיין ופיינמן, גם אם תנכה להם מהרזומה את התרומה החשובה ביותר שלהם, עדיין תשאר עם מספיק תרומות שדי בהן כדי להציב אותם במרכז מפת המדע. מי שעד כדי כך מוכשר, בהכרח יזכה לביקור מצד פורטונה. באופן אישי, אני חושב שיאנג השתייך לקבוצה המובחרת הזו. |
|
||||
|
||||
מסכים. |
|
||||
|
||||
מילה או שתיים על הצמד בשביל שאר קוראי האייל בבקשה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |