|
לפחות בעיתון היומי שבו עבדתי בעבר, לא היה נהוג לפרסם ידיעות על הגשת תלונה במשטרה נגד מאן דהוא. "כל אחד יכול להגיש תלונה", אמר עורך החדשות בזמנו. לעומת זאת, אם המשטרה פותחת בחקירה כבר יש "בשר" לידיעה ואת זה אפשר לפרסם.
טענות "סתם" של אדם כלפי חברו נדמה לי שכן מפרסמים, אבל חייבים לפנות לקבלת תגובה מנשוא הטענות. הניסוח "עד לרגע עריכת הכתבה לא נמסרה תגובה" אינו מס שפתיים, אלא אומר שכן פנו לאותו אדם אבל משום מה הוא לא היה זמין (שהה בחו"ל למשל, באזור זמן אחר) או הבטיח לשלוח תגובה ולא שלח. העיתון לא יכול להרשות לעצמו לחכות עם הפרסום, כי המתחרים נושפים בעורפו, ולכן מפרסם. לכאורה פרסום חסר אחריות, אלא מה? בדרך כלל לא מפרסמים ידיעה כזו אלא לאחר שנבדקו מספר מקורות דיסקרטיים והידיעה אושרה שלא לייחוס. למשל - טל, מכר של ערן, מאשר לכתב שערן אכן מתכנן רצח, ודובי המקורב לשניהם מסרב לאשר או להכחיש. זה בדרך כלל סימן שבמקרה הזה, אין עשן בלי אש.
|
|