|
"...ניתן בין השאר לעצור קטינים, להרחיק אדם ממקום מגוריו, ועוד דברים שלא יעלו על הדעת בצד השני של הקו הירוק." ב"צד השני" של הקו הירוק, כפי שאת מגדירה אותו (בעיני זה כמובן "הצד הראשון") לא ניתן להעלות על הדעת גם הרבה דברים נוספים. כמו מעצרים מנהליים (המוניים, לא בודדים) ממושכים, גירוש מסיבי של אנשים מבתיהם, גזלת קרקעות, קיום של דורות רבים ללא אזרחות, חלוקת מים בלתי שוונית בעליל, התנכלות ברשות לילידי המקום, מניעת נעברים ועוד כהנה וכהנה. כמובן, כל אלו לא מתיחסים למתנחלים אדוני הארץ, אלא רק ליצורים חסרי הגדרה מן הסוג הפלסטיני - אבל עדיין תורמים ליצירת אוירה של אפרטהייד, ללא דין וללא דיין. "מה זאת אומרת לטעון שמישהו עבר על החוק, אם החוק שיאפשר להעמיד אותו לדין עוד לא נחקק?" אבל החוק נחקק גם נחקק. והוא איננו מרשה הקמת יישובים ללא אישור הדרג המדיני על קרקעות המדינה, וודאי שלא על קרקעות פרטיות שאינן של המתיישבים בו, "בלתי מורשים", כלשון תקציר הדו"ח, קרי "בלתי חוקיים". דהיינו - אינם מקיימים את התנאים המצטברים (= כל אחד מהם הכרחי, ורק כולם יחד מספיקים) להקמת יישוב, או על מקצתם. ולסיכום, בכל פעם שאני שומעת את זעקות הקוזק הנגזל מפי המתנחלים, את דרישותיהם ל"שוויון" או ל"דמוקרטיה", ואת נשיאת שמותיהם של מרטין לותר קינג ודומיו לשוא - ניצת בי לרגע - פתיה שכמוני- זיק של תקוה, שמא הבינו סוף סוף את המצב... אבל אחר כך בא הפירוט. ואבוי.
|
|