בתשובה לראובן, 14/03/05 11:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי ההסבר שלך מסביר את האנומליה של התחרות בשוק אולמות הקולנוע בישראל http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהמניע של בעלי בתי הקולנוע הוא, בכל זאת, להגדיל את הרווח, וההנחה שמכתיבה את מדיניות המחירים שלהם היא שאם יציאה לסרט ממילא עולה הרבה כסף (בייביסיטר, חניה, פופקורן, והכי גרוע: האישה חופשיה לעיין בכל חלונות הראווה בקניון), הרי שעליה קלה במחיר הכרטיס לא תשנה בהרבה את הביקוש. ההגיון הזה מוליך אותם לאבדון, אבל אין דרך קלה להיחלץ מהסחרור: גם אם קולנוע מסויים יפחית במקצת את מחיר הכרטיס, אני לא רואה שהמוני בית ישראל יצבאו על דלתותיו. ברשימת הקריטריונים לאיזה סרט ללכת (ואם בכלל) שינוי של 5 ש"ח במחירם של זוג כרטיסים נמצא במקום די נמוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע הגיוני אבל למה בחו"ל אין דינמיקה דומה? אולי כי הילודה נמוכה יותר ( פחות ביבי סיטרים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע על ''חו''ל'' באופן כללי, אבל אני מניח שבארצות עם תודעה צרכנית יותר מפותחת, שוני קטן במחיר הוא כן גורם בעל משמעות, לא בגלל הערך האבסולוטי הנחסך אלא פשוט בגלל תודעה צרכנית שמתבטאת בכעס על מי שגובה מחיר גבוה משכנו, אותה תודעה שמאפשרת חרם צרכנים במקרי הצורך. הכרתי אנשים עשירים למדי בארה''ב שאספו בקנאות קופונים שמקנים הנחה של כמה סנטים, בעוד בארץ זאת פעילות הרבה פחות נפוצה (לפחות בשכבות האמידות). כך נדמה לי, אבל אני פתוח לתיקונים (חוץ מיום שלישי אחה''צ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני, כמוך, חושב שהמניע של בעלי בתי הקולנוע הוא, בכל זאת, להגדיל את הרווח, אבל כאן מתפצלות דרכינו. להערכתי, ההנחה שמכתיבה את מדיניות המחירים שלהם היא שיציאה לסרט הפסיקה להיות בילוי עממי, והיא לא תשוב להיות כזאת. אנשים מן הישוב החפצים בבילוי עם האשה למשך שעתיים, במהלכו לא יאלצו לדבר איתה יותר מדי, יוצאים לערב קריוקי. אם כך, מי כן הולך לקולנוע? המכורים כמובן. וכשמדובר במכורים (מה שנקרא בפי הכלכלנים "ביקוש קשיח") כל מחיר מכיר, ואם כך, למה לא להגדיל את הרווחים על חשבון המכורים? כצעד נוסף הם פועלים למיתוגו של סרט הקולנוע כמוצר בילוי איכותי, כזה שתצא אליו לחגוג את זכייתך בפרס נובל, או את מכירת הסטארט-אפ שלך לג'נרל אלקטריק. במקרים כאלה לא חוסכים, להיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שרוב האנשים זוכים בפרס נובל או מוכרים חברות הזנק רק פעם-פעמיים בחיים, נראה לי שקשה לבסס שוק על אירועים כאלה. אולי כדאי להוסיף גם שיבה מטיול מוצלח בחלל או הפרכה של עקרון האי-ודאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם גם אנשים שמתחתנים רק פעם-פעמיים בחיים, אז מה, אין הצדקה לקיומם של סלונים לכלות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שתעלה את הטיעון הזה, אבל הוא לא תופס. סלונים לכלות מרוויחים יפה מהרבה פחות יפיופים בו-זמניים מאשר בתי הקולנוע. אגב, נראה לי שיש מתאם מסוים בין אנשים הממעטים להתחתן לבין אלה הממעטים לראות סרטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אם ידעת יכולת לחסוך לי אותו. בכל אופן, מחירי כרטיסי הקולנוע שואפים1 לערך בו בתי הקולנוע יתפרנסו יפה מאותה כמות לקוחות ממנה מתפרנסים הסלונים לכלות. ולגבי המתאם, נדמה לי שאת מחליפה בין הצופים בסרטים לבין המשתתפים בהם. __ 1 ואם לא הם, בעלי בתי הקולנוע וודאי ששואפים לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לנסות, אם תצביע(י) לי על המקום בתגובה שלי שהכיל מינון גבוה מדי של מרכיב זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת "שתצא אליו לחגוג את זכייתך בפרס נובל, או את מכירת הסטארט-אפ שלך לג'נרל אלקטריק." בזמן שהיית צריך לכתוב "שתצא/י אליו לחגוג את זכייתך בפרס נובל, או את מכירת הסטארט-אפ שלך לג'נרל אלקטריק." בוש והכלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, זה לא יקרה שנית. אני ג'ורג'/ה דאבליו ונכלמ/ת1 ___ 1 בתקוה שלא יהיה זה מינון מוגזם של שוביניזם גברי לחשוב שלאשה יכולה להיות סיבה לכלימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מראה המקום שלך נראה שיש חברות שרווחיהן אכן תלויים יותר בנצחון בתחרות על השוק מאשר במכירות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |