בתשובה לממי לביא, 29/02/00 21:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מר לביא היקר, השתדל נא שלא להכנס לשדה הסופיזם. למרות היותי מתנגד נחרץ לכוון החשיבה הרליגיוזי אותו מייצג אתה נאמנה, מציין אנוכי בסיפוק רוח שתגובותיך וסיגנון כתיבתך בהחלט גורמים לי לקורת רוח רבה, היות ולעניות דעתי קיימת בידך בהחלט יכולת הארגומנטציה ההרמנויטית, וזאת ללא כל צורך לראיית עצמך כקורבן ואף וללא גלישות מיותרות לפסי העלבות/השמצה פתולוגיים - תופעה אשר לצערי מאפיינת חלקים נכבבדים מהציבור הדתי במדינת ישראל, החרדי והלאומי כאחד. בברכה א. מאן |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מממממ.. סופיזם? ארגומנטציה הרמנויטית? אני מניח שכוונתך היתה להחמיא לי, ועל כך תודתי הכנה, אולם אני חייב להתוודות שלא כל כך הבנתי את המושגים בהם השתמשת. "גלישות מיותרות לפסי העלבות/השמצה פתולוגיים" - תופעות אלו מאפיינות, לצערי הרב, חלקים לא קטנים גם מהציבור הלא-מאמין בארץ, ודי אם תעיף מבט בכותרת הערה זו, שלא אני חיברתיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |