בתשובה להמששבשת, 11/07/01 13:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רוצה להוסיף פן חדש לויכוח בשאלה האם לחילוניים או לשמאלנים יש בעיית הקשבה. לדעתי בכלל לא ברור שאדם נהור ופלורליסט במדינה דמוקרטית מודרנית צריך להקשיב בסבלנות ופתיחות לכל הצדדים. הבעייה היא שרוב האנשים אינם מסוגלים להכריע בצורה רציונאלית ואינטלגנטית ברוב הנושאים המשפיעים על מעשיהם. אדם יכול להתמחות בתחום מסויים: לשמוע את כל הדעות, להכיר את מכלול הידע האנושי בנושא, להתייעץ עם כל האנשים שהוא מכיר, לחשוב על העיניין לילות רבים, ולבסוף להגיע למסקנה סופית (עד שמאגר הידע שלו ישתנה, ואז גם המסקנה עשויה להשתנות). אבל את זה אפשר לעשות על נושא אחד או שניים. בדר"כ ההחלטות שלנו מבוססות על מידע חלקי, על הבנה שטחית ועל הנחות שרירותיות (למעשה קשה לי למצוא הכרעה אחת _שלי_ שאי אפשר לטעון עליה שהיא שרירותית, ובעצם קצת אי-רציונאלית). אם מישהו רוצה להחליט האם לשים מזוזה בביתו, הוא יכול להקשיב לכל הצדדים. להתייעץ עם רבנים - חב"דניקים, ש"סניקים, מכל הישיבות והחצרות השונות, רבנים עם כיפה סרוגה ורפורמים, רבניות קונסרבטיוויות וכו' (בוודאי כל אחד יציג גישה שונה וחלק מהם יסתרו זה את זה). להתייעץ עם מומחים מדתות אחרות - בודהיסטים, נוצרים, דרוזים, מוסלמים... מי אמר שאלוהים הוא יהודי? להכיר את הפילוסופיות המערביות השונות. ללמוד פיזיקה על מנת לנסות לעמת טענות של חלק מאנשי הדת. הוא יעשה מחקר על סוגי מזוזות שונים - המחיר שלהן, העיצוב שלהן, כמה הן באמת עובדות... בסופו של דבר הוא ישקלל את כל התשובות שניתנו לו ואת השאלות שהועלו בפניו ויחליט נכון - לשים מזוזה בפתח הבית או לחסוך את הכסף והמאמץ. אבל בפועל אף אחד לא עושה את מה שהצגתי בפיסקה הקודמת. שומעים דעה אחת או שתיים ועל פי הן יישק דבר (גם בהחלטות חשובות יותר מתליית מזוזה). האם המסקנה היא שלא צריך להקשיב לדעות רבות כי ממילא ההחלטות הן שרירותיות? כמובן שלא. אבל צריך לברור מתוך כל הדעות את אלו שאתה רוצה לשמוע: על מי כדאי לסמוך ובמי כדאי לחשוד גם כאשר הוא נשמע משכנע מאוד. ככלל, מפיצי הדת למיניהם נכללים בקבוצה שלדעתי כדאי להתייחס אליה בחשדנות מרובה עד כדי התעלמות מוחלטת (כמובן שמטבע הדברים יש שגיאות בהכללות - הן אינן מדוייקות תמיד עד הסוף אבל הן נותנות לנו כיוון התחלתי טוב). להלן מספר סיבות (פתיחות, אמינות, מניעים, שיטות השכנוע, יעדי השכנוע): * פתיחות - הבחור שהלך ובדק בכל העולם האם כדאי להתקין מזוזות - כנראה הייתי מקשיב לעצתו. מי שמציג את עצמו כבר-סמכה מקצועי בנושא כלשהו אבל לא מוכן (ובכלל לא משנה הסיבה) להכיר תרבויות ודעות שונות משלו בנושא זה, לא שווה את תשומת ליבי. * אמינות - מחזירים בתשובה התגלו פעמים רבות בשקרים בוטים. משום שאיננו יכולים לעמת רבים מהטיעונים המוצגים בפנינו, כדאי להיוועץ עם מי שהוכח כאמין. הקהילייה המדעית בעולם מהווה מודל טוב לעיניין הזה: אנחנו לא יכולים לדעת ישירות מי פיסיקאי טוב ומי לא, או איזה מהתיאוריות היא אמינה יחסית. ובכל זאת כולנו יודעים (ברמת וודאות גבוהה) שסטיבן הוקינג הוא אחד הפיסיקאים הטובים ביותר בעולם ושאלברט אינשטיין היה איש חכם, ושמכניקת הקוונטים נותנת תיאור טוב של עולם החלקיקים הקטנים. השיטה הולכת בערך ככה: יש בעולם הרבה פיסיקאים, שרואים את העבודות אחד של השני. מי שעבודותיו זוכות בקביעות לשבחים מאחרים, ומי שהשערותיו מקבלות אישוש בניסויים, מתקדם בתוך הקהילה המדעית ומוכר כבר-סמכה ולפעמים בסופו של דבר מגיע גם לידיעת כלל הציבור. מי שטועה בהערכותיו, ובוודאי מי שמרמה ביודעין, סופו להזנח ולהשכח על ידי רוב הקהילה. לפעמים נראה לבור חילוני כמוני, שלפחות בממשק של הציבור הדתי לחילוני, מי שסרח יותר מתקדם יותר מהר. העיקר שבאמירה הבאה שלך תשמע משכנע. כדי שאני אקשיב לטיעוני הציבור הדתי עליו להקיא מתוכו את המחזירים בתשובה הרמאים, אבל הרמאות היא מרכיב הכרחי במנגנון ההחזרה בתשובה ולכן זה לא יקרה. * המניע - אני לא הייתי רץ לקחת עצה ממי שכדאי לו לתת לי עצה מסויימת למען טובתו שלו. את ההחלטה האם לקנות מכונית משומשת לא הייתי מבסס על עצה מבעל המכונית הנוכחי. באותה מידה אני לא מתכוון לקחת עצה מאדם שיודע שאם הוא יציג את הדעה הלא נכונה הוא ינודה מחברתו. מחזיר בתשובה לא יכול לחזור בשאלה מבלי לשלם מחיר אישי כבד מאוד, ולכן ברור שהחתירה לאמת איננה המניע העיקרי שלו. * שיטות השכנוע - שכנוע אגרסיבי, הכולל השקעה של משאבים רבים, לא יכול להיות אמין. לפעמים השכנוע כולל ניסיונות שוחד, ניצול פחדים ומצוקות נפשיות רגעיות (נדמה לי, ואולי מישהו יתקן אותי, שאנשים חוזרים בתשובה כמעט רק ברגעי משבר בחייהם), הבטחות שווא. שיטות השכנוע הללו גם מעמידות בספק רב עוד יותר את טוהר המניע האישי של השותפים במנגנון ההחזרה-בתשובה, שכנראה נהנים מחלק מהמשאבים המושקעים במנגנון. בנוסף, כבר ראינו שאדם יכול להיחשף לצדדים מעטים בלבד של ויכוח. עם שיטות שכנוע כל-כך אגרסיביות אין בכלל אפשרות שלא להיחשף אליהן. אם אתה מעוניין בחיפוש אמת, עליך לדאוג לאיזון, וזה אפשרי רק על ידי התעלמות מהמבול שנוחת מכיוון המיסיונרים. * יעדי השכנוע - אם נחזור רגע למודל רכישת המעמד בקהילייה המדעית, חשוב לשים לב שאת הפיסיקאים שופטים פיסיקאים אחרים. כלומר מי שרוצה להפיץ את דעותיו בציבור צריך להבחן מול בעלי דעות אחרות שיש להם כלים וידע מספיקים כדי לבדוק את טיעוניו. הנמשל הוא שהוויכוחים התיאולוגיים היו צריכים להתרכז בפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטאות. אבל מנגנוני ההחזרה בתשובה מתמקדים דווקא בקבוצות האוכלוסיה שלא מסוגלות לשפוט את טיעוניהם - ילדים ונוער (החל מהגננון!!), אנשים חסרי השכלה וכו'. מגישה כזאת לא יכול להתפתח דיון אמיתי ושווה הקשבה. לסיכום התגובה הארוכה הזאת: אני מציע, וגם מיישם בעצמי, לבחור בזהירות ממי רוצים ללמוד ולא להתייחס בצורה שווה לכל מי שמציע מידע. אם אתה רוצה להרחיב את אופקיך, התחלה טובה יכולה להיות בקורסי ערב באחת האוניברסיטאות, או אולי עדיף בלימודים אקדמיים. או קריאת ספרים מקיפים בנושא. או בטיולים בעולם כדי לראות מרחב אפשרויות. או בהקשבה למי שמעוניין להציג לך את דרכו ולא לשנות באופן כמעט בלתי-הפיך את סגנון חייך. או בקריאת המאמרים והתגובות באייל. קח בחשבון שהמחזיר בתשובה לרוב משקר (בידיעה או מתוך בורות), ותוכל לגלות זאת רק אם תבדוק אותו ביסודיות. אם אתה לא מתכוון לעשות זאת - פשוט על תקשיב לו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |