 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה נאו מכתמייך, סוניה מחמלי. מילייך כצוף על אזני (או שמא זו דלקת האוזניים הטורדנית?). ****** 3- בסדר, לא מה שחשבנו, אבל מה כן? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי אם אתה מעדיף את צורת הרבים "מילות" (כמו: מילות חיבה) או "מילים" (כמו : מילים כדרבנות). הטיית הראשון תיתן "מילותייך", והשני "מילייך" שהוא הנוסח הארכאי. ("גזזיני ואגרשך...") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כלחי, כלחי לך, הו סועדת בטוזיג'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3 זיון הוא קישוט האותיות שבתורה סימני זיכרון בעברית/יוסף עופר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא צריך להיות "מחמלי*תי*", או משהו כזה? "מחמל", זה גם בזכר וגם בנקבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח, אבל נראה לי שזה כמו "אוצרי": מלה שבמקורה אינה מציינת אדם ("מחמל נפשי" - מה שנפשי חומלת עליו), וכאשר מחילים אותה על אדם אין טעם לנסות ליצור לה יש מאין צורת נקבה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |