בתשובה לרון בן-יעקב, 06/03/05 15:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קשור אולי לאיזו גירסת קאבר של דונה סאמר? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא אנדרסטייטמנט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם נחליף לך את מלכת הדיסקו בלייזה מינלי + סמים ממריצים, יש מצב לדיל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעלה 2 שאלות: א. איזה כתם יש למקארתור? הסכסוך עם טרומן? ב. למה דונה סאמר היא "דיוה ממריצה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגנרל דגלס מקארתור ה-IV שעל שמו הפארק בלוס אנג'לס, יותר מכתם אחד: 1) הפיזור בירי של מפגיני ה"מענק" בוושינגטון (1932). 2) נטישת הכוחות האמריקאיים בקורג'ידור ובבאטאן,שבפיליפינים (1942). 3) הצעה להטיל פצצות גרעיניות על סין בעת מלחמת קוריאה וסילוקו ע"י הנשיא טרומן (1950). לא כולל כל מיני כתמי זוטא בחייו הצבאיים, האישיים והפוליטיים (dug-out Doug בפי חיילי מלה"ע ה-II). כדי לא לתת רושם מוטעה, יש כאן מקרה מובהק של "אדם גדול, גם טעויותיו גדולות". זו הזדמנות לצטט מתוך נאום הפרידה שלו מאקדמיית ווסט-פוינט:"בשבילי הצללים מתארכים והולכים. השעה היא שעת בין ערביים. ימי משכבר גזו, הצליל והגוון נעלמו, מהבהבים דרך חלומות הדברים שהיו. זכרם זכרון יפעה פלאית, שהדמעות ישקוה, וחיוכי אתמול ירצוה ויפייסוה. אני מתאמץ לשמוע, לשוא, אך באוזן שוקקה, את הלחן הקסום של תרועות חצוצרות רפות הקוראות להשכמה, לתופים רחוקים הקוראים למסדר. בחלומותי, אני חוזר ושומע את סאון התותחים, את שאון קני הקלע, את ההמיה המוזרה, הקודרת של שדה הקרב. אך בערוב זכרוני אני חוזר תמיד אל ואסט-פוינט. תמיד חוזרים ומהדהדים באוזני - חובה, כבוד, מולדת. היום הוא לי המסדר האחרון עמכם. אך רצוני שתדעו, כי כשאצלח את נהר השכחה מחשבותי האחרונות ביודעין ייסבו על צוערי ואסט-פוינט; ושוב עליהם; ושוב עליהם; היו שלום." (קיסר אמריקני, ויליאם מנצ'סטר, תרגום עליזה נצר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת, למה דונה סאמר היא "דיוה ממריצה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשרויות: 1. הביצוע שלה סגר עניין בכ- 6.5 דקות לעומת כמעט 7.5 של האריס. בהמשך היא דחסה את הכל לפחות מארבע דקות. 2. עם השוונג המחודש שהעניקה לו, השיר כבש את המקום הראשון במצעדים (האריס, בזמנו, הגיע "רק" עד השני). 3. היא סמולנית ידועה, שסרטה "הקוסם" (לפני שמישהו בכלל שמע על ביבי ודאמבלדור) הוא לא יותר מאלגוריה מרושעת המנסה לטעון שיצחק שמיר גמד (מאנצ'קין). 4. ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד מצביע חד"ש שלא יבחל בסילוף העובדות :) _______ הרופא שלי טוען שזה רק יחמיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה כל כך מהיר שזה עבר מעלי. תצטרך להסביר, וגם אולי להסביר לאן נעלמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
You're very clever, young man, very clever, but who do you think played Diana Ross? (ראובן, זה יפה שאתה מנסה למצוא הגיון בסעיף 3 של תגובה 285471, אבל אני עדיין סבור שחבל על הטרחה).לשאלתך האחרת - ירדתי למחתרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה ידע, ניחוש או חיפוש משוכלל? מי חשב שיש כזאת השפעה חזקה לויכוחים ולנטיה הפוליטית? (עוד מקרה גבולי של שפה שמשפיעה על המחשבה?) יש לי ביצוע של סאמר שאורך 17 דקות, ואני חשבתי לתומי שדיוות הדיסקו המריצה וגרמה לאלפי אנשים להזיע נמרצות ברחבת הריקודים. הפתרון המלא (לשאלה למטה) - השחקן הבריטי ריצ'ארד האריס שר את מקארתור פארק שכתב המלחין ג'ימי ווב. בשנים האחרונות לפני מותו האריס שיחק בתפקיד דמבלדור בסרטי הארי פוטר. הפארק, שנמצא בסן פרנציסקו, הוא על שמו של גנרל דאגלס מקארתור עטור התהילה. הנשיא טרומן פיטר אותו כשבמלחמת קוריאה למקארתור היו יומרות פוליטיות. בתקופת הדיסקו דונה סאמר שרה את מקארתור פארק לקצב הדיסקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אהבתי את השיר הזה עם המלים הטפשיות האלה על העוגה שנשארה בגשם והוא לא יכול לאפות עוד אחד כי הוא איבד את המתכון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, תראו... זו חצי-פאשלה קטנה, מסוג שאינו זר למדור ולעורכו: משהו סתמי למדי בשאלה נראה (ולא בלי צדק, במבט מבחוץ) הרה-משמעות. דונה סאמר פשוט אמונה על שירת דיסקו קצבית, וככזו נראה היה לנו (רון ואנוכי) שהתיאור "דיווה ממריצה" יאה לה. קבלו חצי-התנצלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה התשובה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה בוחרים מלים בקפידה, הא? (תגובה 285041, תגובה 285223) מה עוד חסר כדי שה"חם מאד" של רון יהפוך לבינגו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שתגובה 285377 אומרת "בינגו". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |