 |
|
 |
||
|
||||
 |
המשטרה עצרה שתי ילדות, ביניהן בתו של ברוך מרזל, בתואנה ש"שפכו מים על בית פלסטיני". השופטת לא חסכה מילים חריפות מהמשטרה מאת: יוסי גורביץ וחדשות נענע 13:21 04/03/2005 השופטת מלכה אביב, מבית המשפט השלום בירושלים, שחררה הערב (חמישי) ללא תנאים מגבילים שתי ילדות בנות 12, ביניהן בתו של ברוך מרזל, ומתחה ביקורת חריפה על המשטרה. בין השאר, הורתה להעביר לחקירת מח"ש את החוקר אבי בן לולו, החשוד כי איים באקדח על הילדות. הילדות נעצרו אתמול, בחשד ש"שפכו מים על בית של פלסטיני". השופטת הביעה תמיהה על סעיף האישום, ונציג המשטרה טען ש"המים היו מסוגלים לגרום לנזק לאבני הבית". מצבה של המשטרה החמיר, כשהסתבר שהשוטרים לא טרחו לזמן את הוריהן של הילדות לאחר שנעצרו, כנדרש בחוק. המשטרה טענה כי הילדות לא הזדהו ועל כן אי אפשר היה לזמן את ההורים. טענה זו, ציינה השופטת אביב, נסתרה בחומר הראיות של המשטרה עצמה, שם כותב אחד השוטרים שזיהה את רחל מרזל, בתו של איש הימין ברוך מרזל. יתר על כן, על המשטרה היה להביא את העצירות להארכת מעצר תוך 12 שעות, מאחר והן קטינות, והיא לא עמדה בכך. הילדות הגיעו לבית המשפט באזיקים, בניגוד לנהלים, והשופטת ציינה כי העצירות לא התפרעו או התנגדו למעצר. על כן פסלה השופטת את המעצר כולו, וקבעה כי היה בלתי חוקי. בתגובה, הטיח נציג המשטרה בשופטת כי "אנחנו מצפים מבית המשפט שיהיה איתנו אגרוף אחד". ברוך מרזל מסר לחדשות נענע כי הוא וההורה של הילדה האחרת מתכננים תביעת נזיקין בסך 250 אלף שקלים בשל מעצר שווא. עד מועד פרסום הכתבה, לא התקבלה תגובת המשטרה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל המשטרה מגזימה בזמן האחרון. איזה מין חוצפה זאת להפריע למתנחלים בהשקיה של בתים פלסטינים. עוד מעט הם גם יפריעו לקטיף עצי הזית של המתנחלים או יתחילו להפריע לאברי רן ללטף בעדינות פלסטינאים. עד מתי יימשך ציד המכשפות של שומרי החוק האלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשיכו לאיים באקדח על ילדות בנות 12 ולשים אזיקים על ידיהן ואל תיידעו את הוריהם שנעצרו. אלה רק נראות ילדות. הן חומר ממש מסוכן. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אלה רק נראות ילדות. הן חומר ממש מסוכן. . .'' אני אזכור את הטיעון הזה אחרי שתצדיק שוב פגיעה בילדים פלסטינאים כי הרי כל אחד מהם יכול להיות טרוריסט. אני מבין גם שלקחת על עצמך את תפקיד השופט והגעת למסקנה שאותו שוטר אכן איים באקדח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום תכניות להתקדם לתפקיד שופט וגם אין לי צורך בכך. בידיעה כתוב: "השופטת מלכה אביב, מבית המשפט השלום בירושלים, שחררה הערב (חמישי) ללא תנאים מגבילים שתי ילדות בנות 12, ביניהן בתו של ברוך מרזל, ומתחה ביקורת חריפה על המשטרה. בין השאר, הורתה להעביר לחקירת מח"ש את החוקר אבי בן לולו, החשוד כי איים באקדח על הילדות." השופטת (זאת שלא כמוני, יושבת על כיסא השופט באולם בית המשפט ויש לה כבר מינוי כשופטת) הורתה לחקור את את המשטרה בעניין האיום. לא אני. ולמה לך לחכות ש"אצדיק 'שוב' פגיעה בילדים פלסטינאים כי הרי כל אחד מהם יכול להיות טרוריסט" ? אם זה יהיה "שוב" בודאי הנך יכול כבר היום להצביע על לפחות דוגמה אחת כזאת מהעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי ידוע כי ביריחו, אותה הצעת לשטח מהאוויר בתגובה לכל סוג של פיגוע, גרים רק מחבלים מבוגרים עם פלולה על הלחי שכאילו יצאו מתוך דפיו של ספר חסמב''ה. אתה צודק, אף פעם לא 'הצדקת' פגיעה בילדים חפים מפשע, פשוט הטפת לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן דוב הטיף לכך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב הציע למחות כמה רחובות ביריחו כתגובה לפיגוע התאבדות: דיון 946 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפצצות שהשמידו את הירושימה ונגסאקי הרגו ככל הנראה המון ילדים, אבל ללא קשר אם המעשה היה מוצדק או שגוי (לדעתי פסול מבחינה מוסרית) היא לא נימקה את המעשה בכך שבילדים האלה יש פוטנציאל להפוך לטרוריסטים. אותו דבר נכון לגבי שריפת מאות אלפי אזרחים בערי גרמניה בשלהי מלחמת העולם השניה. גם כאן יכול להיות ויכוח אם המעשה נכון או שגוי מבחינה מוסרית (לדעתי מעשה נורא ומיותר), אבל אין ויכוח על כך שההצדקה למעשה לא הייתה שבילדים הגרמנים שנהרגו היה פוטנציאל להיהפך לטרוריסטים. הוא הדין בפצצות שהוטלו על בנין רב קומות בפרבר מגורים בבגדד כאשר היה נדמה לאמריקאים שסאדם חוסיין יושב במסעדה באחת הקומות למטה. גם כאן נהרגו ככל הנראה ילדים, לא רק בבניין הזה אלא גם בהרבה בניינים סמוכים, אבל ההצדקה לא הייתה שבילדים אלה טמון פוטנציאל טרור. גם ההצעה שלי לאיים לפגוע ברחובות יריחו כתגובה על פיגועים נוראים שעשו הפלשתינים ברחובותינו, בתקוה וגם תוך אמונה שהדבר ימנע ולא יעודד הרג בשני הצדדים אין לה קשר עם ההנמקה שבילדים יש פוטנטציאל לטרור. אגב, כפי שספירתי, פרופ' דרשוביץ מהרווארד שידוע כפעיל זכויות אדם הציע בדיוק אותה הצעה (אבל התקשורת שלנו החביאה את הידיעה על הצעתו זו), ולאחרונה התבשרנו לפתע ששרון, אותו סוס טרויאני של השמאל בלב הימין, הציע ממש אותו דבר: תגובת ירי על עזה ובנותיה כתגובה על ירי לעבר שדרות. גם הצעתו זו לא נומקה בחיסול פוטנציאל הטרור שבילדי עזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פרופ' דרשוביץ מהרווארד שידוע כפעיל זכויות אדם הציע בדיוק אותה הצעה (אבל התקשורת שלנו החביאה את הידיעה על הצעתו זו)" מאיפה שמעת על זה אם התקשורת החביאה את הידיעה הזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה שמעת על דבריו של דרשוביץ ממקור נוסף לי ? שומעים הרבה פעמים על מקרים שבהם העיתונות פוגעת במישהו, ואז הנפגע מתחיל לנהל מאבק על שמו הטוב. לפעמים הדברים מגיעים על לבית המשפט שפוסק שאכן הייתה פגיעה בלתי מוצדקת ועל העיתון להתנצל. והעיתון אכן מתנצל. אבל את הפגיעה השקרית הוא פרסם בעמוד הראשון ואילו את ההתנצלות על השקר הוא מפרסם בעמוד פנימי בצורה מוצנעת. כאשר אני אומר "התקשורת מחביאה" אני מתכוון גם לכך שהיא שמה ידיעות שאין היא חפצה ביקרן במקומות מוצנעים, ולא רבים מהקוראים שמים לב אליהן. הידיעה על דברי דרשוביץ, שלדעתי הייתה ידיעה מאד חשובה ומאד חדשותית ובעלת פוטנציאל ליצירת דיון ציבורי, נדפסה בצורה מאד לקונית, מספר שורות בעמוד פנימי במעריב. לא נתקלתי בה לא בעיתונים אחרים ולא באמצעי התקשורת האלקטרוניים. אז אפילו תיארתי בצחוק את אירוע הפרסום הזה בכך שעורך הלילה היה מאד עייף ולא שם לב למעשה הנורא שהוא עושה. לולא זאת הידיעה הזאת לא הייתה מופיעה גם מהעמוד הפנימי המוצנע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קראתי את הידיעה שאתה מציין על עו''ד דרשוביץ בעיתון ''הארץ''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שנכונים דבריך (1), ובכל זאת ולמרות זה אני חושב שאתה גם מבין את כוונתי. אני אמנם מתחיל לגלוש קצת, אבל ברצוני להסביר את כוונתי ע"י דוגמה נוספת. בזמנו היה ויכוח בקשר להמלצת עמי איילון ראש השב"כ בעניין פתיחת מנהרת הכותל. סדר האירועים כפי שאני זוכר אותו הוא כזה: בתחילה, ממש תוך כדי המהומות, ראיתי ראיון בטלוויזיה עם עמי איילון שבו אמר בפרוש שהוא העריך שאם יינתן לערבים לבצע בנייה במה שקרוי "אורוות שלמה" ולהפכם למסגד, לא תהיה להם התנגדות לפתיחת מנהרת הכותל, וברוח זאת המליץ את המלצותיו. הרבה יותר מאוחר כשנתניהו הותקף בעניין החלטותיו הוא אמר שהשב"כ העריך שפתיחת המנהרה לא תביא למהומות. בעקבות דבריו אלה נפתחה חגיגת תקשורת שלימה בגין ה"שקר" שלו. אני זוכר במיוחד התנפלות מתלהמת של יוסי שריד. מאד התפלאתי שכן במו אזני ועיני ראיתי ושמעתי את עמי איילון מאשר ממש את הדברים. לא הבנתי מדוע אינו יוצא בפומבי להגנת ראש הממשלה בעניין זה לנוכח המהומה הענקית בתקשורת, וגם לא הבנתי מדוע לא נמצא עיתונאי אחד שיזכיר את אותו ראיון החשוב כל כך לעניין זה. המהומה הזאת נמשכה ימים אם לא שבועות. אחר כך, כדי להתגונן מההתקפות בא נתניהו והציג מסמכים מפורשים שבהם הובאה המלצת השב"כ שאישר את פתיחת המנהרה. ואז, לפתע, השתנה סדר היום של התקשורת. שוב לא דברו על שקר שכן הוכח בעליל ששקר לא היה. התנצלות כמובן לא הייתה, ובמקום זה הנושא שעל סדר היום היה הבאת מסמכים חסויים שבגינם יחששו אנשי הביטחון לפעול פן יציגו כנגדם אחר כך מסמכים. במשך ימים הובאו ראיונות עם כל מיני "לשעברים" שהסבירו מדוע אי אפשר לעבוד ככה. זו התקשורת. (1) אגב, הזכור לך באיזה עמוד בעיתון הופיעה הידיעה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(1) קראתי את זה במהדורת הרשת של העיתון. חוץ מזה, למרות שאני מכיר את השם אלן דרשוביץ עוד מקודם, אני לא מייחס לו חשיבות גדולה בקביעת המדיניות הרצויה של ישראל כנגד הפלשתינאים. לעובדה שהוא מצדד בצעדים מסויימים במאבק, אין חשיבות מדינית או חדשותית שאמורה להביא את הידיעה לעמוד הראשון או לפתוח את מהדורת החדשות, ובטח לא להשאר לטווח ארוך במודעות הציבורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, היום כשקבלתי את "מקור ראשון" חשבתי על דוגמה אקטואלית לגבי התנהגות התקשורת. הכותרת הראשית במקור ראשון של היום היא שאבו מאזן מסתיר מבוקשים במוקטעה. לא ראיתי ידיעה כזאת בשום עתון אחר, וגם לא שמעתי על כך באמצעי התקשורת האלקטרוניים. אני מניח שאין מדובר בידיעה לא נכונה, אבל אני חושב שהתייחסות הכללית של התיקשורת אליה היא כמשהו לא חשוב שאין צורך להדגישו. העובדה שהיה צורך בעיתון ימני רשמי כדי שבכלל ידיעה כזאת תתפרסם, אומרת דרשני. כי הידיעה הזאת מאד חשובה. היא מבליטה את התהליך שמתחיל עכשיו שדומה מאד לתחילת מרוץ אוסלו. אני קראתי לתהליך הזה : "נפילת אבני הדומינו". אנחנו מדברים על כך שעל אבו מאזן להילחם בטרור. אותם "מאה אחוז מאמץ" שנדרשו בזמנו מערפאת. והתקשורת יוצרת מצג שוא לפיו אבו מאזן לא יכול להילחם בטרור, ואנחנו צריכים לעזור לו, וכדי שהוא יוכל לתפוס את הרוצחים ולהכניסם לכלא אנחנו צריכים לשחרר את הרוצחים שכבר נמצאים בכלא שלנו. אבל אבו מאזן, בדיוק כערפאת לא רק שאינו מתכוון להילחם בטרור אלא שהוא עצמו הטרור. הוא מחזיק את אנשי הטרור במוקטעה. וכולם מתכננים ובונים עכשיו את האמצעים שאותם יפעילו בבוא יום הפקודה. העיתונות עוזרת ליצר את המצב הזה, שבו ממש כל העומד לקרות ברור וידוע לכל מי שאינו טומן ראשו בחול, אבל הידים קשורות ואין אפשרות לשנות התהליך וכל דבר צריך לקרות בזמנו לפי הסדר, ע"י זה שאינה מבליטה ידיעה כל כך חשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מותר לשאול למה אתה מניח שאין מדובר בידיעה לא נכונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו התיקשורת הכללית כבר לא מסתירה את עובדת שהייתם של המבוקשים במוקטעה. זאת למה ? משום שבעקבות כמה סכסוכים פנימיים בין הפלשתינים החליט אבו מאזן להסיר את חסותו מכמה מהם, דבר שגרם לתקרית ירי. עכשיו אפילו שר הביטחון מופיע בגלוי בטלוויזיה ומספר שיש במוקטעה מבוקשים. אם אבו מאזן נלחם במבוקשים שבתוך המוקטעה כבר מותר לספר שהם קיימים ולנוכח הרעש הגדול שאולי מצליח לחדור דרך מעטה ההכנות לאירוע האישי המשמח (מז"ט), אולי אפילו ספקן כמוך מבין שהידיעה שמצאה מקום רק בבמקור ראשון ונעלמה ממקומות אחרים הייתה נכונה כפי שהיא נכונה היום וכפי שתהה נכונה מחר למרות האירוע. אבל טבעם של סכסוכים כאלה בין פלשתינים הוא שהם מתים די מהר והמבוקשים ממשיכים להסתתר תחת שמלתו של אבו מאזן, והשקט חוזר לשרור. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הרי מכיר את המנגנון: 1. ישראל אשמה בזה שלא הסירו בזמן מחסום בנ.צ. 496563, ובנוסף לזה בהתנחלות מעלה קרחים תיקנו משקוף בניגוד להוראות האמריקאים. עם כזו התנהגות של ישראל למה אתה מצפה מאבו מאזן. 2. איזו צביעות. מצד אחד דורשים מאבו מאזן דמוקרטיה, ומצד שני מצפים ממנו לפעול בניגוד לחוק הפלסטיני האוסר בפירוש הוצאת אנשים מהמוקטעה בלילה, בלי סוודר. 3. בסעודת ערב עם שגריר בחריין אבו מאזן הושיב את סגן ראש הממשלה לצידו במקום את השייח' המקומי, ובכך אותת באופן ברור וחד-משמעי על אי-שביעות רצונו משהותם של המבוקשים האלה במשרד שלו. למה אתה מצפה, שיתלה שלטים הקוראים להם לצאת? 4. גם כן "מבוקשים". הם בסך הכל חשודים בהתנהגות לא ראויה בשטח בנוי. קשה להאמין שבישראל שנת 2005 אנשים עדיין מאמינים לדובר צה"ל כשהוא מדווח שמדובר ברוצחים. 5. בתקשורת בהחלט התכוונו לדווח בהבלטה על העניין, אלא שפסטיבל האביב בעיירת הקייט סינדרלה שבאוסטרליה הפתיע את עורך הלילה ותפס את כל השליש התחתון של הטור השמאלי בעמוד 17. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין 5, אני מוטרד יותר מדוגמא אחרת לחוסר עניין של התקשורת, הציבור וההנהגה. כוונתי לנושא מצרים, שמהווה שותף מרכזי בביצוע רבים מן הפיגועים שהיכו בנו בשנים האחרונות ועתה אף מגבירה וכנראה שגם משדרגת פעילות זו. זאת, מבלי שאין אחד שמוכן לומר זאת במפורש ולשים זאת על השולחן - לא בקרב הפוליטיקאים (חוץ משטייניץ, בקושי) ולא בקרב העיתונאים (והפרשנים בפרט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6. "ברור" ש"לטווח ארוך לא יוכל אבו מאזן להשלים עם קיומם של ארגונים חמושים שונים ברשות". אלא ש"בינתיים הוא לא הצליח *להתחיל* ברפורמה בארגוני הביטחון" - ולכן על ישראל "לתרום ככל יכולתה לתהליך שאבו מאזן מתקשה לממשו, אף שצעדים כאלה כרוכים לא אחת בסיכון ביטחוני." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלילה נורו 70 פצמ"רים על גוש קטיף. טיל קאסם נורה לפני זמן קצר לעבר שדרות. זה מופיע בתקשורת, אבל לא במקום בולט, וכמעט אין שום הד לכך. למה ? כי אסור לקלקל לאבו מאזן את התדמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"הארץ" זו הידיעה השנייה (בראש החדשות מופיע העימות בהר הבית. הצתת הצמיגים על ידי קבוצת מתנגדי התנתקות ברוקח כבר לא מופיעה שם). ב-Ynet: "מכת פצמ"רים ברצועה: 70 נורו מאז אתמול" (גם שם הר הבית בראש). מעריב כנ"ל ("צריך תגובה חריפה למרגמות"). בגל"ץ ראיינה יעל דן לפני מספר דקות את בעל הסוסה שנהרגה. אני לא מאזין כרגע לרשת ב', אז אולי מישהו אחר יוכל לספר מה קורה שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זמן שאין עדכון חדשות באייל, הרי שאין סיקור תיקשורתי ראוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שאם דרשוביץ היה אומר בראיון שלדעתו צריך לסגת מכל השטחים מחר, הידיעה היתה מופיעה בעמודים הראשונים של העיתונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. גם אם היה אומר שישראל צריכה להישאר בשטחי יש''ע לנצח לא היה מדובר בידיעה חשובה. כי על הנושא הזה מתנהל דיון וכמעט לכל אדם יש דעה, מי לכאן ומי לכאן. לעומת זה על נושא ההרתעה לא מתקיים דיון, וכולם יוצאים מתוך הנחה שלא יעלה על הדעת דבר כזה. כשאדם כדרשוביץ יוצא עם הצהרה כזאת צריך קצת לנסות לנער את המוסכמות, ולהעלות את הנושא על פני השטח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שליש, 0.4, 0.12, ארבע חמישיות, 1/8, ארבע עשרה אלפיות, 0.56, .... (מזכיר לאנשים שיש מספרים בין אפס לאחד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל דאגה - גם הן סוכנות שב''כ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש לא טען שהמשטרה היא טלית שכולה תכלת, שאין אף שוטר בעייתי ושכל פעולה של המשטרה היא לפי הספר. אבל הנה, כשקורה משהו שאינו לפי הספר, בית המשפט מתערב, ושוטרים בעיתיים נחקרים. הבעיה היא שאתה תשכח מהמקרה הזה בפעם הבאה שתצא בקריאות נגד בית המשפט ותאשים אותו בשנאת מתנחלים, משכב עם ערבים וליקוק לשמאלנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ביקורת מיוחדת כנגד בתי המשפט הנמוכים (שלום ומחוזי). כשאני בכל זאת מבקר אותם זה לא באופן כללי אלא בקשר לעניין ספציפי (כמו החיוב בדין בקשר לחנית קיסוס, שבא עקב הודאת הנאשם במשטרה בלבד, הודאה מאד מפוקפקת על פניה). לעומת זה הביקורת שלי כנגד בית המשפט העליון, היא שהוא דן בנושאים שיש עליהם ויכוח ציבורי, ושבדרך כלל אפשר לדעת במי יצדד בויכוחים האלה, ושהוא אחראי כמעט בלעדי לבחירת השופטים שדנים בשאלות הציבוריות האלה. אילו העניין שאותו צטטתי היה מגיע לעליון, אני מאמין בסבירות גבוהה, שהשוטרים לא היו ננזפים והעניין היה מוחלק (בגלל הדעות הפוליטיות של בית המשפט העליון. הם באמת שייכים לאותו ''אגרוף אחד''). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתוקעים קודם את החץ ואחר כך מציירים מטרה סביב החץ, צריך להתאמץ מעט, ולעשות זאת לפחות באופן קצת מתוחכם, כך שלא יפגע בשכל הישר. באמת לא אכפת לי שעמיר לא יתייחד עם ארוסתו (או אשתו). על האפשרות שהוא עלול לעבור גם הגבלות מסוג זה היה צריך לחשוב לפני שעשה את מעשהו. לכן ייתכן מאד שגם אני הייתי נוטה לתקוע את החץ הזה. אבל כשהמטרה המצויירת סביב החץ היא: "התייחדות כזאת עלולה לפגוע בבטחון המדינה", כפי הציטוט מפסק הדין של בית המשפט העליון, ששמעתי זה עתה בחדשות הטלויזיה, הדבר הזה הופך לפארסה כל כך מגוחכת שממש נעתקות המלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נידמה לי שכבר תקנו לי בעבר את אותה טעות. אני צריך לעשות איזה סימן (שמן קיק אולי), ואני מצפה לשיפור ניכר כשאזכיר את המקרה בפעם הבאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, אתה צריך לבוא בטענות למי שתיקן לך בעבר (את) אותה טעות, על שעשה מלאכה רשלנית. שיחזיר לך את הכסף. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |