|
המאמר הנ"ל כלל אינו בנושא פסיכולוגיה אבולוציונית. נכון שהוא מדבר בנפרד על אבולוציה וגם קצת על פסיכולוגיה אך פסיכולוגיה אבולוציונית היא שונה לחלוטין מהניתוח החצי פילוסופי חצי מדעי המוצג כאן.
פסיכולוגיה אבולוציונית היא ניסיון להבין את התנהגות האדם באמצעים אבולוציוניים, כלומר להסביר/לחפש תכונות פסיכולוגיות שנמצאות בבני האדם עקב היתרונות שהם מקנים להם בברירה הטבעית. כמה דוגמאות מייצגות :
- אנשים סימטריים נראים לנו נאים יותר, עקב כך שאסימטריה מקורה בהרבה מקרים בהתפתחות אמבריולוגית לא תקינה.
- לחובבי דוקינס, בספרו "הגן האנוכיי", הפרק האחרון "בחורים נחמדים גומרים ראשונים" עוסק בסוג של פסיכולוגיה אבולוציונית.
המאמר הנ"ל לעומת זאת אינו עוסק בכך, הוא מסביר השמדה עצמית של תאים ואורגניזמים פשוטים, וקורא להם בשם המטעה התאבדות. לטעמי זהו כשל לוגי לקשר התאבדות של תאים ויצורים מסויימים בטבע 1 להתאבדות אנושית. קישור המבוסס על סמנטיקה בלבד - אם תאים שהורסים את עצמם מתאבדים, ניתן גם לומר שלביאות מבצעות מעשי רצח, וקוקיות מבצעות הונאה.
בכל המקרים האלה, המניע האבולוציוני הבסיסי אולי תקף למקרה הפשוט (לביאות צדות כדי להשיג מזון, קוקיות שותלות ביציהן בקיניהן של ציפורים אחרות כי זה נותן להן יתרון של עלות אלטרנטיבית, ותאים הורסים את עצמם כי אין בהם עוד צורך, והיפטרות מהם נותנת יתרון), אבל אין בהן הסבר למעשים דומים של בני אדם. ובמקרה הנ"ל המאמר אולי מעשיר אותנו ביולוגית, אך לא מעניק שום הסבר פסיכולוגי-אבולוציוני להתאבדות של בני אדם, אלא רק אנאלוגיה שהיא אומנם יפה מבחינה פילוסופית, אבל לא מדעית.
1 - אגב נקבת גמל השלמה (ממין מסויים) אוכלת את ראשו של הזכר במהלך קיום יחסי המין. כך שבעת ביצוע יחסי המין הזכר בעצם מבצע התאבדות. (אולי ישנים כאלה שיחלקו על ההגדרה, אבל אם מגדירים תאים שהורגים את עצמם כהתאבדות גם זו צריכה להתחשב כזאת)
|
|