בתשובה לחזי, 20/06/01 14:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בלי לפצל ובלי עניינים. נכון, לי כבר אין יותר חופש גדול (ותודה להורי שהביאוני עד הלום), אבל למה לקצר? איכשהו, לי אף פעם החופש לא הספיק (בטח בארבע השנים האחרונות) ותמיד הייתי צריכה לוותר על _משהו_... וחוצמזה, אם מפצלים אז זה יוצא חודש וחודש, כמעט כמו פסח. אז מה זה שווה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי הציע לקצר? אני אפילו בעד הנהגת יותר מחודשיים חופש בשנה; רק שלא יהיו רצופים. המעבר מחודשיים חופש לשגרת שנת הלימודים בראשון לספטמבר הוא טראומטי מדי, והיה יכול להיות "חלק" יותר אם החופשים היו קצרים אך מרובים. באשר לאלו שעובדים ומתנדבים, אז נו, אולי שיוותרו לגמרי על בית הספר אם הוא מפריע להם כל כך לבניית קריירה בתור מחלקי עיתונים. נו באמת. לא הבנתי את ההערה על פסח. החופש של פסח חביב מאוד, ושווה ויוקרתי ביותר. מה הבעיה איתו בדיוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה לי מלפגוע בכבודו של פסח.מלבד זאת, מעולם לא התיימרתי לבנות קרירה בתחום חלוקת העיתונים/מלצרות/הגשה בבורגר ראנץ'/אחר. סתם נמאס כבר לשמוע איך ה"נוער של ימינו" מעביר את חייו בבטלה/נידנוד/שיעמום חסר תכלית וכאלה. ובקשר לטראומת הראשון בספטמבר- דווקא אין לנו יותר מדי מה לקטר. אחרי חודשיים של חופש (עם מנוחה כזו או אחרת) באים חופשים קצרים לתקופת הסתגלות נאותה ביותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |