 |
אורי פז מאמרך ניקרא בתשומת לב עלי להודות שמיזה שנים רבות צינתי לפני חלק ניכבד מאוד מהתופעה שניקראת "יהודי", וככול שהעמקתי לחקור תכונות כגון רחמים עצמיים הלקאה עצמית יוהרה וגאותנות נאלצתי להתבונן בשורשים העמוקים של השואה האנטישמיות והרדיפות הכלליות בתקופה של אלפיים שנה, כאדם שנולד בשנים עשר שנות חייה הראשונות של מדינת ישראל היתי עד לצורות רבות של גזענות יוצאת דופן ומוזרה למדי בתוך עם ישראל בארץ ישראל, משהו שלא היה אמור להתרחש כתוצאה של געגועים למדינת ישראל ולירושלים בפרט שהריי כל יהודי שמיתחתן ביום חתונתו אומר: "אם תשכח ירושלים תשכח ימיני" , הגזענות המוזרה למדי כגון: אשכנזים ספרדים מרוקאים פרסים פולנים רוסים וכ'.. עליה ראשונה שניה שלישית וכ'.. קבוצים ערונים וכ'..
וכן הסבל הרב מנת חלקם של כל היהודים באשר הם שם שהיה אמור לאחד ולגבש בתוך גבולות מדינת ישראל נימצא מפריד מפלח יוצר מעמדות ומשפיל את מי שלא סבל מספיק, והמדד העליון השואה, שהרייאף אחד לא זוכר את האנקבזיציה וגרוש ספרד שהיה דומה מאוד לשואה, אך אויה אן תמונות אין תקשורת...
לאורך אלפים שנות רדיפה היהודים פתחו באופן יוצא מהכלל ועמוק מאוד שגם מתבטא באופן מדהים בהמנון הלאומי, תכונת הרחמים העצמים וההלקאה העצמית עומדים בראש וכתוצאה של הגזענות המעורבת בהכרה עמוקה שאנו עם סגולה היוהרה הרימה ראש, למעשה היוהרה והרחמים העצמים שני צידיו של אותו המטבע איפו שתימצא את האחד תימצא את השני,
מדוע כל זה מענין? כל צורת המיבנה השלטוני החינוך הכלכלה תפיסת הביטחון והמאבק בפלשתינים והיחסים עים שכנינו ביננו לבן עצמנו והעולם בכלל נובעת מיתוך תכונות אלה , כשחופרים מערה בכדי לברוח מהכלא לחופש מישתמשים בכלים מסוימים וכשיוצאים לחופש כלים אלה אינם נחוצים עוד, אתה זקוק לכלים אחרים שונים לחלוטין,כלומר: השלך מידך את כלי החפירה, אתה חופשי התבונן מסביבך וראה כיצד עלך להיתקיים,אך מה קורה כשאתה חיי בדמיון שאתה עדין במערה? קרא את המאמר של אורי פז,
ברגע שהמדינה תאבק בכל גלוי של רחמים עצמים תופעות רבות יעלמו מהנוף הישראלי כולל תופעת האנטישמיות שמזון העיקרי שלה הינה הרחמים העצמים של היהודים והיוהרה שאיננה יודעת גבולות... אין מישהוא בממשלה שסבור שתופעת האנטישמיות היא תוצאה שהמדינה מזכירה בכול עת את העבר הנצי? והדרישה לתשלום מתמיד ממדינות העולם תמורת זה?
לאורך כמה זמן יסבלו זאת עד שמשהו יגיד ויעשה שמה שהיה בעבר זה כבר לא מענין היום וזה כולל את השואה.אין לאף אחד רצון לסחוב גיבנת כולם רוצים להרגיש טוב ולהמשיך להתקיים,
וישנה עוד תופעה צדדית של היוהרה וכתוצאה שלה וזה שהמדינאים רוצים להיות המצפון העולמי כלומר: לעמוד בצפיות הדמיוניות של העולם כיצד מדינת ישראל מיתנהגת כשאף מדינה לא עולה בדעתה בשום פנים ואופן לנהוג בצורה כו אוילית במיוחד בתחום הרבונות.
להיות יהודי זה כח וחוסן נפשי כתוצאה של התנסות ישירה בשמירת המסורת , ניסיון זה מלמד שיהודי יכל להתקיים ולקיים את עצמו ומשפחתו ולא לבטוח בשום דבר, אם השואה מלמדת משהו היא מלמדת שאסור להזניח את המסורת בת ארבעת אלפים שנה שזה הרבה יותר עתיק מהנצרות... ולהיתנצר זה ממש לא עוזר שהרי ישו היה רב יהודי כשר למהדרין ומת כיהודי כשר למהדרין שלימד את מה שמשה דוד ושלומה למדו, אותו הדבר בדיוק, יש די והותר ערכים ביהדות שלא קימים אצל מדינות העולם כתוצאה של ההתנסות הישירה,אך למה לשים לב לזה? יחי החקוי והשלומאליות אנו רוצים להיות כמו...כמו מי בדיוק?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש