בתשובה לדיקי סמבן, 29/02/00 2:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא בטוח שהאבחנה שלך מדויקת. קצירת אנשים ("הקצב") דווקא היתה נפוצה מאוד במלחמות עתיקות - אנשים תמיד היו, והרבה, ולא אכפת היה לאף-אחד מהם. מה שאתה מתאר נשמע לי יותר כמו ההבדל בין תורת הלחימה הסובייטית לזו המערבית: הראשונה דוגלת בכמות (אם תזרוק מספיק טנקים גרועים לקרב, ננצח) והשניה באיכות (אם תפתח טנקים מתוחכמים, תנצח). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מלחמת האזרחים מובחנת בכך שהיא השתמשה כבר בכלי נשק מודרניים, אבל בטקטיקות נפוליאוניות: התקרבות עד טווח אפס, וירי. הביטוי "לראות לאויב את הלבן בעיניים" הומצא אז, ולא על ידי ראש ממשלה ישראלי מסוים. התוצאה של השילוב הזה הייתה מספר הרוגים עצום, שאכן הזכיר את מלחמת העולם הראשונה. אז הופיעו הצוללות הראשונות, הספינות המשוריינות הראשונות, השימוש בבלונים לתצפית, ולוחמת חפירות. בשתי המלחמות הללו קיימת תופעה מעניינת של התרועעות בין חיילים משני הצדדים, שהתבטאה בהחלפת מזון, טבק, ושאר מצרכים, וכן, לעיתים, משחקים בין שני הצדדים - בייסבול במלחמת האזרחים, כדורגל בין מכתשי הפגזים במלחמת העולם - תופעות שהופרעו על ידי גנרלים נרגנים. המלחמה חדלה להיות אישית, הפכה להתליך תעשייתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |