בתשובה לאדם קלין, 06/10/99 21:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אענה בנקודות לדבריך: ראשית, יש לציין שבתחילת מאמרי הראשון ציינתי בהבלטה שאם כי אני משתמש בטון מכליל - אינני עושה זאת. יוצאים מן הכלל יש בכל מקום, ולעיתים לא מעט מהם. השימוש במושג "הימין השפוי" כתגובתי, וגם במאמרי נכתב תוך שימוש במרכאות. התומכים בהחזרת שטחים תוך כדי שמירה על הסדרי בטחון וערבויות נאותות (הי - זה אני!) אינם ימנים לטעמי. קו הגבול אינו ברור בדיוק, אבל דיעות אלו אינם ימניות כלל לדעתי. בדברי לגבי היהדות של אותם ימנים במאמר לא "האשמתי" את כל הימנים בהיותם דתיים. חלילה וחס. כפי שציינת, רובם חילונים גמורים. עם זאת, קשה להבחין בזאת כשמתנחלי הגולן, לאחר שנוכחו שאף אחד לא מקשיב להם כשהם מעלים טיעונים בטחוניים לוגים, פונים למפלגות החרדיות לעזרה ומתחילים לערב את ריבונו של עולם במה שאמור להיות הסדר טריטוריאלי פרקטי והרבה יותר פשוט מההסדר עם הפלסטינאים. השימוש במושגי דת ולאום משרתים את הווכחן הימני, גם אם אינו האמין בהם במיוחד. אני נהנה מאד מוויכוח לוגי והגיוני עם ימנים פיקחים, אך מפסיק ברגע שעולים על פני השטח המושגים "שטחי מולדת" ו- "ארץ אבותינו". מסתבר שלא צריך להיות דתי אדוק בכדי להשתמש באלו. כלל לא הייתי ממהר להניח שמצוי קרב "הימנים השפויים" תיעוב כלפי השמאלנים. אינני מדבר על המוכר המלפוננים בפינת השוק באופקים (אינני מכליל! אני מכיר את המוכר הספציפי הזה, והוא בהמה גסה) שכשהוא אומר "שמאלנים" הוא מתכוון יותר ל- "צפונים" (הרי בסופו של דבר, התיעוב נובע יותר ממניעים סוציו-אקונומיים מאשר מסיבות פוליטיות למהדרין). ראיה לאומית (לאו דווקא לאומנית) של המדינה והחברה מובילה הרבה פעמים לדעתנות ימנית. אין בראיה לאומית כל דבר רע לדעתי - אלא שלטעמי היא אמורה להוביל בדיוק למסקנות ההפוכות - אבל על כך במאמר נפרד. אתה משנה את דברי. לא טענתי מעולם כי רצח הוא גרוע כתאונה, אלא שהמוות הוא אותו מוות. מבחינת המת, אין זה משנה במיוחד איך הוא נהרג בדיוק. הנקודה היא שאין סיבה לוגית להגיב לפיגועי טרור באופן שונה לפיגועי הכביש. לא רק שאני חולק על אמירתך, אני גם מוצא אותה מעוררת שאט נפש במיוחד: "מטרתו להרוג ולהיהרג על מנת להגן על המדינה". לא יכלת לנסח את זה בצורה הפוכה יותר. מטרתו של חייל היא להגן על המדינה (שהיא, למעשה, הוא ומכריו) אולי אף במחיר שלהרוג או להיהרג. המוות הוא אמצעי, ולא מטרה. אני בוחר שלא להיכנס כאן לעד כמה זה ראוי ומוסרי למדינה לדרוש מאזרחיה למות בשבילם. הכותב לא חורץ במאמרו שפעולות סגר והטלת עוצר אינן יעילות - אלא משתמש בהם כדוגמה במצב אבסורדי. לעומת זאת, הכותב חורץ כאן ועכשיו שדעתו היא שסגרים ועוצרים מזיקים הרבה יותר מאשר מועילים. במקום לציין את העובדה שיש החולקים עלי, מדוע שלא תפרט, תנמק והדגם מדוע לדעתך אני טועה? למרות שאינני חש כך בעצמי, אני מכבד את תחושותיך לגבי המסורת ואין ברצוני לפגוע בהם (גם לא הבעתי אחד כזה במאמרי). ולנקודתך האחרונה, היות ומאמר מטבעו, הוא מעין מונולוג - לא היה ביכולתי לביים דיון ולקטרג על דיעות שאני מזדהה עימם. כל הנכתב הוא על דעתי בלבד, ולמעשה, נהגה לאחר וויכוחים רבים עם שתי צידי המתרס, לאחר קבלה והבנה של כמה אמיתות (בעיני לפחות), למידה מטעויות, קריאה רבה של חומר משתי קצוות הקשת הפוליטית (לא קל למצוא בימינו חומר קריאה בעל גוון ימני טוב) וכל שאר הדברים המאפיינים תהליך למידה בריא. נראה שטון המאמר הטעה אותך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אסף - אין לי עניין לנהל איתך ויכוח פוליטי, בין אם על ההגדרה "מתנחלי הגולן" (שאינם ימנים כלל וכלל, ברובם), בין על הנחיצות שבמות חיילים ובין על נושאי סגר ועוצר. אחת הסיבות היא שאני מסכים עם רוב דעותיך, אבל הסיבה העיקרית היא שזה לא רלוונטי. במאמריך הצבת לך למטרה להציג את הכשלים בדיון הפוליטי בישראל, בשמאל ובימין. בעוד שבמאמר על השמאל עשית זאת במידת הצלחה לא מבוטלת, את המאמר על הימין הקדשת לניהול וויכוח פוליטי עם הימין, ולהסברה מדוע דיעות הימין טועות ומטעות. מה הקשר? הטחו עיניך מראות שנכשלת במטרה שהצבת לעצמך, כיוון שהקדשת את זמנך ומילותיך למטרה אחרת? יש בעיות רבות בדיון הפוליטי בישראל. אחת מהן היא שכל דבר הופך להיות דיון פוליטי. קיוותי מאוד שתוכל לנהל כאן דיון על הדיון, במקום סתם להציג עוד קונטרס שמאלני (הרי העיתונים מלאים בכאלו), ויצאתי כאשר חצי תאוותי בידי. זה הכל, ורק על זה אני מתלונן - לא על החיילים או תאונות הדרכים, לא על ז'בוטינסקי וצדקתו, ולא על שום דבר אחר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |