בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 25/02/05 8:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עצם הבחירה בחכה מסוימת או ולא בחכה אחרת (לדוגמה: סבסוד לחם אחיד ולא עג'מה או לחוח') היא סוג של כפייה ערכית, שבה אדם אחד בוחר עבור אחרים באיזה שוק עדיף להתערב, עד איזו רמה ובאילו תנאים. יותר לעניין - כפיית מחיר מקסימום למוצר מסוים צפויה לגרום למחירי מוצרים אחרים לעלות (בנסיון לתת לתמהיל המוצרים יותר רווחיות), ומכאן - היא תגרום לכפייה מסוימת (או אולי נכון לומר - לחץ כלכלי מסוים) על השכבות החלשות לצרוך מוצר זה ולא אחר. אגב, לא חייבים להשתמש במרכאות סביב הביטוי הזה. יש לציין - לא טענתי שאנשים אינם יכולים בכלל לבחור עבור עצמם, אלא שהם לא יכולים לבחור *הכל* עבור עצמם, ופנייתם החוזרת לעבר מומחים היא סוג של העברת הבחירה. "אני עדיין לא מבין למה הקריטריון הפוליטי תורם לנו או רצוי...במה זה עדיף על מתן האפשרות למישהו לבחור בשביל עצמו מי יהיו המומחים שלו?" ראשית, אני די משוכנע שחסרונות השיטה הפוליטית קיימות גם בבחירה מהסוג השני. החולה הכרוני יתקשה לעבור רופא/קופ"ח אם אינו מבין בנושא, ובמקרים מסוימים הבחירה עשויה להיות מוגבלת לא פחות מפוליטיקה (עיתונים יומיים, לדוגמה). שנית, העדיפות היא בעצם שניות יכולות הבחירה. דרך אחת מאפשרת לאנשים לבחור את ה"שומר" שלהם באופן מסונתז עם שאר הבחירות בצורה שתיצור 'גוף שומר' כללי (ממשלה) והדרך השניה היא לתת לכל אחד לבחור את שומרו בכל תחום כראות עיניו. לאמור - פיזור כח. אל תיתן לממשלה לשמור על הכל ואל תיתן לשוק לשמור על הכל. למה לא לתת לשוק? כי שחקני השוק מעוניינים רק ברווח מסחרי, וכאשר תינתן האפשרות לאחד מהם לפגוע באינטרס 'הנאור' (שמירה) מבלי שהצרכן יידע זאת ולהרוויח יותר, הם יעשו זאת. למה לא לתת לממשלה? "אילו ניתן היה להטיל מרות על הנשמות באותה הקלות כמו על הלשונות, היה כל המולך מולך בבטחון ושום שלטון לא היה שלטון של אלימות... אולם, אי אפשר שיארע כדבר הזה...כי את זכותו הטבעית, או את יכולתו לשקול בדעתו דרך חירות ולחרוץ משפט על כל דבר ודבר, אין בידי שום אדם להעביר לאחר, ואף אי אפשר להכריחו לכך, שעל כן הממשלה על רוח האנשים מוחזקת ממשלת עריצות..." מתעוררת כמובן הבעיה של יכולת גורמים חזקים בשוק (מישהו אמר חמש משפחות?) להחזיק את הממשלה בגרון ולשלוט בה בפועל, ובכך ליצור מנגנון מרבד שיחזק אותם. ובכן, כנגד זה אין לי הרבה פתרונות חוץ מהצעה לגופים אחרים לחזק את כוחם הכללי - ארגונים חינוכיים-פוליטיים, איגודים מקצועיים, ואולי הכי חשוב - כוחות פנימיים בתוך כלי התקשורת. אה, וכמובן, להפעיל כלים שימנעו הווצרות כח שולט חזק במגזר העסקי לאורך זמן, כגון מס ירושה (בואו נעמיד פנים שיש דרך להתמודד עם התחמקויות של מתנות בטרם מוות וכו' לצורך הדיון). |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |