|
||||
|
||||
עזוה קומיסיון. כאות הערכה לפועלך, אטגן עבורך את הכובע בשמן עמוק ואף אוסיף לו מעט טחינה וחריף, והכל חינם אין כסף. אחרת יש חשש שההתנתקות תיתקע לך בגרון. |
|
||||
|
||||
לטגן עבורי את הכובע? תודה, לא. את הקצבת המזון המטוגן שמרשה לי הרופא אני מעדיף להוציא על מנת פלאפל. הכובע שרוי במרינדה מזה מספר חודשים, אבל כמו ניצה, גם הוא סומך על השם (ועל אריק שרון) שיביא לו את ישועתו כהרף עין. |
|
||||
|
||||
תגובה 191897 |
|
||||
|
||||
כובעים (כמו הפראיירים שאוכלים אותם) לא מתים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |