|
||||
|
||||
אני שמח שהעלית את הסוגיה. אכן, אצל הורים חילוניים רבים מאוד זהו השיקול היחיד שגורם להם למול את בנם - החשש שיהיה שונה במקלחת המשותפת. יש כאן מצב קלאסי של "דילמת האסיר - בעיית הקפיצה": אם כל ההורים הללו היו במתואם נמנעים ממילה, היתה הבעיה נפתרת, כי לילד היו (לפחות עם קצת לוגיסטיקה ותיאומים) ילדים כמוהו בכל שלב בחייו. אבל בהיעדר תיאום כזה, ההורים הראשונים שיעשו זאת מסכנים (מהבחינה הרלוונטית) את בנם. באופן חיי אין כרגע בן, לכן הדילמה האיומה הזו היא אקדמית לחלוטין בשבילי (שום שיקול אחר לא יגרום לי לרצות למול את בני). אבל נדמה לי שאולי ההורים הללו מוותרים מהר מדי. האם אפשר, אולי, להסביר את העניין לילד מגיל אפס, ולטעת בו שכנוע עמוק שהוא *יותר טוב* מהילדים האחרים, שחתכו להם? ברור שההצלחה של מהלך כזה תלויה גם באופי של הילד, ואת זה קשה לנחש בגיל שמונה ימים. ומה אם תתארגן קבוצה של הורים לתינוקות זכרים באזור "חילוני" (קיבוץ הוא אופציה מתבקשת, אבל אולי גם שכונה כמו <חצי-פרובוקציה> רמת אביב) לא למול את בניהם? כך יובטח בסיכוי גבוה שעד התבגרותו של הילד יהיו תמיד בסביבתו עוד ילדים ערלים כמוהו. אני מודה שיש בכך סיכונים, ואין לי מתכון בטוח. אבל גם לאלטרנטיבה ה"שמרנית" יש חסרונות עמוקים, כזכור. |
|
||||
|
||||
ייתכן שאחטא כאן בבורות מביכה, אבל אני לא מבין איך בדיוק יכול הגבר שמסתכל על איבר שכנו במקלחת המשותפת בצבא לקלוט במבט ראשון או שני שהוא לא נימול. האם ההבדל הוא עד-כדי כך ברור? (בעיקר כשמדובר בהטרוסקסואל שלא חזה בהרבה איברים זכריים בחייו) בכל מקרה, בוודאי שזו לא סיבה שמצדיקה משהו. |
|
||||
|
||||
ההבדל הוא מאד ברור. כאשר העטרה אינה מוסתרת על ידי העורלה, נראה הפין כאילו הוא במצב של זקפה. כאשר העורלה שלמה, יש הבדל ברור מאד בין זיקפה והיעדר זיקפה. לדעתי - זוהי הסיבה להתפתחות המנהג מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
תודה על ההסבר הרפואי. האם לדעתך אדם חסר-ידע שמסתכל באקראי לאבר שכנו(לא לזמן רב ולא מתוך מטרה ספציפית לבדוק משהו) יקלוט את ההבדל? |
|
||||
|
||||
כן. |
|
||||
|
||||
הרי לך לינק, עם איורים! לא תבדיל? |
|
||||
|
||||
הבדלתי ועוד-איך, אבל זה בגלל שהסתכלתי מתוך ידיעה מוקדמת. השאלה שלי הייתה אם סתם אנשים שיתקלחו ביחד ויסתכלו באקראי יבדילו. אבל, אלא-אם כן יש לך תשובה מחכימה במיוחד, אני לא מבקש תשובה על השאלה הזו. אני מניח שקשה לדמיין מה היית עושה אם לא היית יודע והיית מסתכל כך-סתם. בכל מקרה, אני עדיין חושב שאלמנט ''מה יגידו השכנים'' הוא מופרז ולא רלוונטי כ''כ לשאלת המילה. |
|
||||
|
||||
מנסיון אישי, כן מייד מבחינים, גם במבט חטוף שאינו בא לבחון את האיבר. השיקול של מה יגידו השכנים הוא מאוד משמעותי. בקרב הרבה מאוד אנשים בישראל, אפילו כאלו שמגדירים את עצמם חילונים המילה מייצגת שיכות לאומית ולא רק דתית. במידה מסויימת זה נובע ממשבר הזהות שאלכסנדר מאן מזכיר מפעם לפעם שמרבית החברה הישראלי החילונית (ובמידה מסויימת גם אני) לוקה בו. ילד שאינו נימול והורים שאינם מלים את בנם צפויים להתקל בהרבה מאוד האשמות, עלבונות ונידוי במדינת ישראל זו הסיבה שהתלבטתי בין האופציה האחרונה (איסור בחוק) לאופציית הרופא בסופו של דבר בחרתי באיסור בחוק אבל זו לא חוכמה להיות מהפכן שובר מוסכמות בסקרים. אני משער שכשייולדו לי בנים אני אמול אותם. |
|
||||
|
||||
מר יערי היקר, אפתח בעובדה המרנינה שבני לא עבר ברית מילה. אמנם כידוע אינני מתגורר בישראל, מה גם שבני אינו יהודי בהתחשב בחוקי ההלכה - אך ברי לי שגם ולו היה בני זה יהודי להגדרת חוק רבני זה או אחר, וגם לו הייתי מתגורר במדינת ישראל - הייתי פוסל אקט זה על הסף, מסיבות אשר צוינו על ידי בתגובות קודמות. למרות זאת אני מבין היטב את עמדתך זו; הרי אף אני(!), אדם אשר היהדות ככלל זרה ומוזרה לו, קיבל אי אלו טלפונים מוזרים מחברים ישראלים בניכר, כיצד מתכוון אני לבצע טקס זה... תשובתי החד משמעית הפתיעה והבהילה חלק מסויים מבינם, אשר סירבו להכיר בעובדה כי אינני מתכוון לנהל חיי לפי כל ריטואל פיזי זה או אחר בהגדרה ובאיצטלה דתית ו/או לאומית. ארגו: אכן קיבלתי מספר טלפונים בנושא, להראותך עד כמה הנושא בוער בעצמותיהם של ישראלים-יהודיים שונים1.... מעניין שלא קיבלתי ולו טלפון אחד מבני משפחתי, להוציא דוד מבוגר הגר בשווייץ - הגם שמשפחתי קטנה ביותר. שלך בברכה אלכסנדר מאן 1 הדבר מזכיר במקצת 'גאוות יחידה צבאית': כולם תקועים עמוק בשגרת הטירטורים והמטלות, ולפתע מודיע מישהו על עזיבת היחידה, אשר מבחינתה מרגישה 'נדפקת' בשל כך, על שמישהו פתאום אינו מוכן 'לקחת את הבעסה בסבבה'. פרויד עמד זה מכבר על תכונה יהודית זו, השוללת כל אפשרות יציאה מהכלל, ועל מכבש לחצים אדיר, המורכב בעיקרו מרוח השוט והגזר, המופעל אימפולסיבית ואוטומאטית על בני קהילה/קבוצה יהודית המעוניינים להתחשב ברגשותיהם הם ובדעתם בלבד. נושא מרתק לכשעצמו. |
|
||||
|
||||
כפי הנראה משפחתי היא בעלת זיקה חזקה יותר לדת ממשפחתך. אני אומר את הדברים בצער מכיוון שאני, כפי הנראה, איאלץ להתמודד עם לחץ חזק בהרבה במידה שאחליט שלא למול את בני לכשייולד איה"ש :). לפני מספר חדשים כאשר אשתי נכנסה להריון, התלבטנו מה נעשה ורק אזכור העובדה ששקלנו למול את התינוק בסגנון האמריקאי (ניתוח ע"י כירורג בגיל שנתיים בלי רבנים ומוהלים בתמונה) עוררה גלי זעם במשפחה. לשמחתי תוך מספר שבועות נודע לנו שבתוך רחמה של רעייתי מתפתחת לה תינוקת והבעיה נדחתה. |
|
||||
|
||||
האם אתה יהודי? |
|
||||
|
||||
דוגמה דומה נוספת היא הצום ביום כיפור, אשר חילונים רבים רואים בו מעין ''מסורת'', ונוהגים לצום, אם כי אינם מייחסים לצום כל משמעות רוחנית או דתית של היטהרות. |
|
||||
|
||||
...האדם הבוגר בוחר לצום, והוא מודע למחיר ולרווח שהוא יקבל (רעב ? קבלה חברתית ? שקט מצפוני ? תחושת שייכות ? מסורת ?). התינוק לא בוחר. וגם ההורים, יודעים אולי להעריך מה התינוק ירוויח מזה שהוא יהיה נמול (כנ"ל), אבל לא בהכרח מה הוא יפסיד...: מחקרים מראים שאנשים בוגרים שנימולו מדווחים על ירידה משמעותית בהנאה ממין, העורלה מכילה עצבים בריכוז הדומה לזה שבכף היד, ומילה לא תמיד תורמת לבריאות. |
|
||||
|
||||
תגיד לא נמאס לך ממנו? |
|
||||
|
||||
ברית המילה מעבר לסיבות בעד ונגד מהוה התקפה מכאיבה ופיתאומית על עולל שזה עתה נולד האיזורים במוח שקשורים לאברי המין מקבלים באחת איתותי כאב וכל המערכת המתקשרת עם עונג והתעלות מקבלת הקדמה שונה לגמרי של התקפה כאב והשפלה אין ספק שגם האם העומדת מבוישת מן הצד מרגישה איך האינסטינקטים האימהיים שלה להגן ולשמור על עוללה לא כל כך נכונים והיא מאפשרת לגבר זר להתקרב אל עוללה עם סכין רעה כל ההויה האימהית מקבלת עיות חמור גם האב מקבל מנה הגונה של השפלת גבריותו אבהותו ואנושיותו, מי הוא האב הנלוז והשפל שיעז לעמוד מול צוי המסורת האימתניים Fear,pain,crippling,disfigurement and humiliation are the classic ways to break the human spirit
Circumcision includes them all |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על זה שאם נוגעים בעורלה בזמן הפור-פליי (ניחוש. לא מנסיון), בטח יש לזה טקסטורה כמו עור מקומט של זקנים. בהה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
...כפי שחש השועל לגבי הענבים שלא הצליח להגיע אליהם, מפני שצמחו מעבר לגדר. דבר שאינך יכול להשיג, עליך לטפל איכשהו בכאב הערגה אליו. אם תמזער את חשיבותו תוכל למצוא (ובזול!) את הרוגע הנדרש. הבעיה, כמובן, היא שהערגה (הרצון האנושי!) היא אחד הכוחות המניעים החשובים של המין האנושי. כאשר אנחנו פותרים את הבעיה אנחנו גם פוטרים עצמנו מהתקדמות בכיוון הנערג. או, במלים אחרות: אם העורלה בלתי-אפשרית לחלק גדול מהנוף האנושי בסביבתך עקב האסון שנגרם להם על-ידי התרבות שנולדו לתוכה, בוודאי שתבצע בתוך עצמך אקט מכירות "איכסה, זה מגעיל". טבעי ומובן – בהחלט. מקדם את המין האנושי – לא כל-כך. ובעוד מלים אחרות: קנאה היא לא מוטיבציה טובה במיוחד, הא? |
|
||||
|
||||
אני מודעת לנושא ה"אם אני לא יכול להשיג את זה - זה בטח לא חשוב", ותאמיני לי שלא זו הבעיה שלי, כי אחרת, מה יותר פשוט מלתפוס את הגבר הלא נימול הראשון שאראה, לקרוע מעליו את בגדיו, ולבצע בו את זממי, תוך שאני רושמת בפנקסי הקטן (והמטאפורי) הערות על טיב הסקס "עם או בלי" עורלה. אבל לא. לא זו הבעיה שלי. הבעיה שלי היא אסתטית גרידא: אבר מין שלא מלו אותו, נראה - לטעמי האישי - כמו הצוואר של אי.טי מיודענו. ומראה זה אינו משובב את נפשי, ואינו גורם לי לתחושת "הו, אני חייבת להשיג לעצמי אחד כזה". או אולי אשתמש במודל השוואה אחר (כדי שתוכלי להיטיב להבין את אופן החשיבה שלי): ריח. השווי נא את העניין לגבר המשתמש בדיאודורנט ביום קיצי ולח, לעומת גבר שלא. אני אישית מעדיפה מישהו שמכיר בקיום דיאודורנטים, ואתרחק מרעהו, מתוך הרגשה שאם אתקרב לגבר "בלי", ינדוף ממנו ריח לא נעים. האם גם אז תאמרי כי מעצם זה שאיני מכירה גברים שאינם נוהגים להשתמש בדיאודורנט, הרי שאני מקנאה, ובתת המודע אני חפצה בגברים כאלו? |
|
||||
|
||||
היי, למה רק איורים? תביא צילומים של ממש! |
|
||||
|
||||
מכיוון שאני תקועה היום כל היום בתרגומים משעממים למדי (למי בא לתרגם סקירות חומרה על מדפסות וסורקים?) אשתעשע מעט ואביא קישור לצילום בהם רואים את שני הסוגים. נראה מי יצליח לזהות מה הוא מה ;-) |
|
||||
|
||||
עכשיו צריך להוסיף סעיף לדיסקליימר: האתר מותר לצפייה לגילאי 18 ומעלה, 21 אם אתם גרים בארה"ב. |
|
||||
|
||||
"העיקר: שלא ילעגו". הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
||||
|
||||
לי נראה שהבסיס לחשש מלעג הוא רעוע למדי. |
|
||||
|
||||
דווקא ההתרשמות שלי מהבחור ממוצא רוסי שהיה במחלקה שלי בטירונות, והשתדל שלא להתרחץ עם השאר, היא שיש בהחלט חשש מלעג אצל הלא-נימול לפחות. אצל ההורים אני מניח שמדובר בשילוב של גורמים, שהחשש מלעג אינו זניח בהם, וכמובן אי אפשר להתעלם מהלחץ החברתי. |
|
||||
|
||||
כן, נדמה לי שהבחור הזה היה בטירונות של כולנו: תגובה 160010 . |
|
||||
|
||||
כן, רק שאצלי קראו לו ואדים נ., ולא בוריס. |
|
||||
|
||||
בטירונות שלי הוא לא היה. |
|
||||
|
||||
ההפסד כולו שלך. |
|
||||
|
||||
לא, ההפסד כולו שלו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
גם לא בטירונות שלי (לא עשיתי צבא). |
|
||||
|
||||
למה לא עשית צבא? |
|
||||
|
||||
כי לא נתנו לי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |