בתשובה לבועז, 14/07/01 13:49
אם קונצרט מוצר אז וגנר הוא שפן 28349
אהוד לם • בתשובה לבועז שבת, 14/7/2001, 17:39
יש הבדל בין קונרפלקס לקונצרט, גם בראיה הצרכנית שבה אני עסקתי ברשימה שלי.
קונצרט הוא מוצר חד פעמי - ולכן, הנזק במצג שווא הוא גדול יותר מאשר במוצר המוני.

בהנחה שיש מצג שווא לגבי מוצר המוני, כאשר לא מדובר על הסתרת מידע בעל משמעויות לא הפיכות (כמו נזק תמידי לבריאות), קיימת לצרכנים נפגעים אפשרות לחשוף את המידע שהוסתר, ואף לארגן מרד צרכנים.

במקרה של הקונצרט בו עסקנו מדובר יהיה בסגירת האורווה אחרי שהסוס ברח.
אם קונצרט מוצר אז וגנר הוא שפן 28360
בועז • בתשובה לאהוד לם שבת, 14/7/2001, 19:35
אני לא חושב שמה שמבדיל קונצרט ממוצר אחר בהקשר זה הוא חד פעמיותו. תמיד אתה כצרכן לומד לקח רק אחרי שנפגעת, בין אם הקבלן שבחרת עשה עבודה גרועה, הקורנפלקס היה ממש לא טעים, הכיפה הסרוגה שלך נפרמה וכו'. תמיד הסוס בורח אבל אפשר להעניש אותו אחרי זה. זה העקרון של לחץ צרכני בחברה קפיטליסטית. במקרה של ברנבוים, אם הקהל רוצה אפשר לצרף אותו לרשימת החרם לוגנר ולהפסיק ללכת להופעות שלו ולא לקנות את התקליטים שלו וכו'.
אם קונצרט מוצר אז וגנר הוא שפן 28416
אהוד לם • בתשובה לבועז יום א', 15/7/2001, 10:30
באופן כללי אין לי ויכוח אתך לגבי זה.

ההבחנה שלי לגבי מוצר "חד-פעמי" לא באה לומר שהקונצרט אינו מוצר, אלא פשוט לנוסת להמשיך ולאפיין את סוג המוצר.

כלכלנים עוסקים בסיווגים כאלה, על-מנת לאפיין התנגות של השוק במצבים שונים; למשל כאשר מבחינים שמוצר אחד מהווה תחליף (אולי חלקי) למוצר אחר.

נדמה לי שכאשר עוסקים בסוגיית כוחו של הצרכן, חשוב להבחין בין קו-ייצור שמייצר נעליים זהות, לבין מוצרים "רגעיים" כמו קונצרטים, הצגות, ועוגות תוצרת בית.

במקרה של המוצרים החד-פעמיים חשוב האמון ביצרן או במוכר, הרבה יותר מאשר האמון ברמת המוצר. במקרים מסוג זה, שיקולים כמו אבטחת איכות, רגולציה וכד', מתגמדים בהשוואה לאמון הבסיסי הנדרש בין הצרכן ליצרן.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות