בתשובה להאייל האלמוני, 23/02/05 14:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההחלטה לנסות תרופה חדשה היא החלטה רציונלית. ההחלטה להשתמש בה שוב ושוב למרות שאינה עובדת היא פחות רציונלית. אם אנשים בוחרים שלא להשתמש ברופאים, למרות הסיכונים, זוהי בחירתם. אני יכול לאמר שהרופאים לא ממש עזרו לי כשהייתי צריך אותם. ולגבי הנערות הללו, הן קנו את מה שהן רצו: מקובלות חברתית או עדריות או השד יודע מה. אם אתה לא מרוצה מזה לך תחנך אותן. אין לזה ולא כלום עם היד הנעלמה. אני מאוד לא מרוצה מזה שיש יהודים שאוכלים בשר אחר. אין לי ספק שהם לא רוצים לאכול בשר אחר, שזה מגעיל ודוחה את שורש נשמתם. אבל איני מתכוון להציל אותם בכפייה. אני אנסה לשכנע אותם. אני מציע שתפעל אתה בצורה דומה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אין לי כל כוונות להעליב אותך, אבל אומר משהו שכבר אמרתי לך בהזדמנות אחרת לפני כמה חודשים (ואז הצטערתי בדיעבד על כך שהשתמשתי בסגנון חריף. עכשיו אשתדל לעדן): אדם שמדבר על השוק, על שיקולי קניה ועל עניינים מציאותיים לחלוטין, ומערבב באותה נשימה וכשווים-בין-שווים גם עניינים של בשר "אחר" ומשהו עם "דוחה את שורש נשמתם" - פשוט אין לי שום בסיס לשיחה איתו. ובכל זאת אוסיף שאני *בטוח* שאתה, דווקא בתור אדם דתי, מסכים איתי לגבי תיאור הנערות והג'ינס וכל המצב החולני הנרחב-פי-כמה שתיאור קטן ויחיד זה מתאר, ואני בטוח שאתה מסכים איתי שמה שהולך בתחום הזה זה שערוריה וסדום ועמורה - ושזה יילך ויהיה יותר גרוע ככל שהשוק החפשי יהיה יותר חפשי, ומי בכלל יוכל לחנך אז? הרי זו תקווה נואלת, "לחנך", בתנאים כאלה. אבל משום מה אתה ממשיך להרגיש עצמך מחוייב לאיזו אידיאולוגיה תיאורטית ומחוייב לדבר בשמה למרות הסתירה הפנימית הזו, אולי אלוהים יודע ואולי השד יודע למה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מרוצה מדברים מסויימים. אני לא מרוצה מדברים אחרים. יש הרבה דברים ששנינו לא מרוצים מהם. מה עושים? אפשר לפעול בדרך של שכנוע ואפשר להכניס מכות. משום מה, אנשים בארץ הזאת חושבים שכפייה דתית זו כפייה, אולם לכפות על אנשים לא לקנות ג'ינס מגעילים זו לא כפייה. אני מנסה, ללא הצלחה, להראות שזה אותו דבר. והתורה אומרת לנו גם לאן צריך להגיע וגם איך להגיע לשם. וזה לא כולל הגבלת השוק החופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר על לכפות על אנשים לא לקנות שיקויי זבל, אלא לכפות על המפרסמים לא לפרסם פרסומים שקריים. ואם הכפייה הזאת על המפרסמים היא ''להכניס מכות'' - אז בסדר גמור, אין בעיה - אני בעד להכניס מכות. עד שאפעל בדרך של שכנוע, הצרכנים שמוחם נשטף מוציאים בינתיים המון כסף על מוצרים מיותרים, ואני לא יודע איך אצליח לשכנע את הבנקים בדרכי נועם לוותר להם על האובר. אם כבר מכות - אז לפחות להכניס מכות לגורמים הנכונים, ולא להניח לגורמים האלה להמשיך להכות את האדם הפשוט ברחוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך היד הנעלמה לא מצילה את אותם כופרים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |