|
||||
|
||||
בחנתי לפי ארבעה מדדים (M1, M2, M3, AMB) בניכוי צמיחה וגיליתי מתאם, אם כי הטווח שלו (כלומר, בין תוספת כסף מעבר לצמיחה) והעליה במדד המחירים לצרכן לא אחיד (כלומר, פעם הפער גדול יותר, ופעם קטן יותר). אני לא חושב ששאלה של סיבתיות עולה כאן ולמעשה אינה יכולה לעלות כאן, משום שהעליה במחירים (CPI) יכולה להגרם על ידי עליה בכמות הכסף, אך לא להיפך ועצם הטיעון שיכולה להיות סיבתיות הפוכה נראית לי אבסורד לוגי. עליה בכמות הכסף מבטאת בשורה התחתונה שינוי בכמות ממשית של דבר שיש לו ביטוי פיסי (היו 10 שטרות, עכשיו יש 11). עליה במחירים, לא. אפשר להבין זאת בקלות אם מפשטים את הטיעון ליסודותיו. אם נאמר שמדד המחירים מורכב כולו ממחירו של פריט אחד במכולת אחת – נאמר, כיכר לחם אחת במכולת טוחצ'בסקי, הטענה היא שכשאדון טוחצ'בסקי מעלה את מחיר הלחם מגובה של שקל אחד לגובה של שקל ועשרים יש גידול של 20 אחוז בכמות הכסף. בפועל, השינוי שביצע מר טוחצ'בסקי לא חולל כל שינוי במציאות או בכמות הכסף. עתה, נניח שלמכולת נכנסת הגברת קלרה ובידה שקל, שכעת אינו מספיק לקניית לחם. היא הולכת לסניף הבנק ומבקשת עשרים אגורות. לסניף אין עשרים אגורות ולכן הוא פונה לסניף המרכזי שגם בו אין עשרים אגורות ולכן הוא קונה אגרות חוב ממשלתיות בגובה של עשרים אגורות, מעביר אישור אשראי לסניף, המעביר כסף לקלרה, המעבירה אותו לטוחצ'בסקי. בכל התהליך הזה, ההתרחשות הממשית היחידה הייתה הדפסת הכסף על ידי הממשלה (דרך אגרות חוב), עובדה שקל להיווכח בה אם מניחים כי הממשלה אינה מדפיסה כסף. במקרה כזה, לסניף המרכזי של הבנק לא יהיו עשרים אגורות וקלרה תצא מן הבנק בפחי נפש ולא תקנה את כיכר הלחם. מהטיעון של נ"ב שכאילו אפשרי שהעלאת המחיר תגרום לגידול בכמות הכסף משתמע שכל העולם כולו הוא גלגול רציף של אשראי שאף פעם אינו נדרש להפוך למציאות פיסית. כלומר, שהכסף צומח מעצמו בכספומטים או בבנקים בשיטת רבייה ספונטנית שפותחה על ידי בעלי ההון. |
|
||||
|
||||
1. מה זה "גיליתי מתאם"? ככה, לפי העין נראה שיש משהו? 2. המצב שתיארת - "כל העולם כולו הוא גלגול רציף של אשראי שאף פעם אינו נדרש להפוך למציאות פיסית" - הוא *בדיוק* המצב הנוכחי בארה"ב. |
|
||||
|
||||
לגבי 2: זה ממש לא המצב בארה"ב, וכבר יש ביטויים גלויים יותר לבעיית האשראי (מעבר לירידה המתמדת של הדולר): |
|
||||
|
||||
דווקא גרינספאן חוזר ואומר שהוא לא מודאג, אין בועת אשראי, אין בועת נדל"ן, הכל בסדר. לגבי הכתבה שהבאת, זו כתבה מהסוג המצחיק ביותר בעיתונות הכלכלית - תנודה של מטבע בשיעור שאינו חריג במיוחד (נצפה כ 10-15 פעמים בשנה ברמת התנודתיות הנוכחית) גוררת תירוצים שונים ומשונים ולעתים תוך כדי הדפסת התירוצים, התנודה כבר נעלמה כלא היתה. לא באתי לטעון שבועת האשראי באמת יכולה להיות אינסופית, אך כשהיא מחזיקה מעמד במשך שנים רבות, היא יכולה לגרום לגרפים מהסוג שהובא כאן להראות קורלציות שונות ומשונות. |
|
||||
|
||||
ובהמשך להערה לגבי שער המטבע: |
|
||||
|
||||
תודה כל הכתבה. אם תשימי לב לשתי הפסקאות האחרונות: “Nobody is suggesting [central banks] sell dollars, but all they have to do is buy fewer dollars and that will put downward pressure on the dollar,” said Tony Norfield, global head of foreign exchange strategy at ABN Amro. כלומר, צפויה האטה נוספת בקצב קניית הדולרים (השפעה ישירה על סחר החוץ והמאזן המסחרי), והכל בשל הדאגה הבינלאומית מיכולתה (או אי יכולתה) של ארה"ב לעמוד בהתחייבויותיה.One senior strategist at a large bank said: “I don't think the market has been reassured. Diversification has to be on the agenda, central banks just don't want to make a song and dance about it.” The BoK told the FT that around 70 per cent of its $200bn of forex reserves were invested in dollar-denominated assets. התשלום עבור האשראי הזה אינו מתבטא רק בהצהרות, כמובן, אלא בירידה בערך המטבע זה זמן רב, כלומר האשראי האינסופי אינו כל כך אינסופי: ערכו הנשחק של המטבע האמריקני מקטין את כוח הקניה של האמריקנים, והם עכשיו משלמים *יותר* עבור כל מוצר או שרות. |
|
||||
|
||||
ווטסון, קרא שוב את דברי. לא ניסיתי להכחיש את ירידתו הצפויה של הדולר. מה שניסיתי להגיד: 1. אשראי ללא כיסוי הניתן במשך תקופה ארוכה יכול לעוות את הנתונים לגבי כמות הכסף במשק במידה בה הנסיונות להסיק משהו מתוך הגרפים ההם הופכים לעקרים - זאת בתשובה לאורי ואחרים. 2. אי אפשר להתייחס לידיעות כמו זו שהבאת בתור ראיות לעתידו של המטבע. אולי ימכרו, אולי לא ימכרו, אולי ייסדו את המטבע האסייתי Yes ואולי הסינים יניידו את המטבע. מי יודע. |
|
||||
|
||||
את כותבת "לא ניסיתי להכחיש את ירידתו הצפויה של הדולר" אבל באותה נשימה (כמעט) "אי אפשר להתייחס לידיעות כמו זו שהבאת בתור ראיות לעתידו של המטבע" - אז את מנסה להגיד שירד או לא?.. לא משנה - העיקר שאנחנו מסכימים (נדמה לי) על כך שהוא *כבר* יורד בצורה משמעותית - מה ששוחק את כוח הקניה האמריקני כבר כיום. דרך אגב, האשראי לא ניתן ללא כיסוי - אין דבר כזה. עובדה: כשלדעתם של האסייתים, נותני האשראי העיקריים לארה"ב, המצב קרוב מאוד לחדלות פרעון של בעל החוב, הם מתחילים לאיים (ועובדה - התקציב לשנה הנוכחית של ממשלת בוש הוא הראשון שמגלה איזושהי מידה של אחריות פיסקלית, לעומת הקודמים). לגבי הגרפים ומה ניתן להסיק מהם, אני סבור שאורי כבר ענה היטב. |
|
||||
|
||||
> את כותבת "לא ניסיתי להכחיש את ירידתו הצפויה של הדולר" אבל באותה נשימה (כמעט) "אי אפשר להתייחס לידיעות כמו זו שהבאת בתור ראיות לעתידו של המטבע" - אז את מנסה להגיד שירד או לא?.. < ירד, ירד. אנסה להסביר לגבי הידיעה ההיא - בוא נגיד לרגע שיש תהליך סטוכאסטי בדיד שבכל צעד מגריל מספרים מהתפלגות נורמלית בעלת ממוצע מינוס 0.01 וסטיית תקן 1. שנינו מסכימים שבמשך מאה צעדים אנחנו מצפים שהערך של תהליך הסכום יהיה מינוס אחת, אבל אתה מסתכל על צעד אחד בתהליך, שבמקרה הגריל מינוס שתיים ואומר לי "תראי - הוכחה שהתוחלת שלילית!" |
|
||||
|
||||
אוקיי, אז הערת על מה שנראה לך כהסקה מאירוע בודד, בעוד שאני הבאתי את הכתבה ההיא כאינדיקציה *ראשונית* ל*החרפה* של מגמה קיימת. אבל נחמד לראות ששנינו מסכימים שהדולר יורד, ובכך מתבטאת בעיית האשראי. |
|
||||
|
||||
שתי ציפורים במכה בכתבה הבאה: הסינים בדרך לנייד את המטבע, וקצת על הקשר בין תפקידי בנק מרכזי לאינפלציה (במקרה זה בסין): עוד בדה מרקר על האשראי *שנגמר* לארה"ב: "אנליסטים: ונצואלה צפויה להחליף את הפטרו-דולר בפטרו-יורו על רקע היחלשות הדולר". |
|
||||
|
||||
"מה זה 'גיליתי מתאם'? ככה לפי העין נראה שיש משהו?" לקחתי הנתונים, הכנסתי לגליון נתונים, הפקתי גרפים לפי בהשוואה לחודש לפני, חצי שנה לפני ושנה לפני, השוויתי בנקודות זמן. לא הקדשתי את חיי לסוגיה, אם זאת הייתה השאלה. |
|
||||
|
||||
תוכל להסביר את הטענה "גיליתי מתאם, אם כי הטווח שלו (כלומר, בין תוספת כסף מעבר לצמיחה) והעליה במדד המחירים לצרכן לא אחיד (כלומר, פעם הפער גדול יותר, ופעם קטן יותר)"? מתאם בין אלו סדרות נתונים ניסית לבצע? מה היה מקדם המתאם? מה הייתה ההזזה (כלומר - כמה שנים?) כדאי שתהיה מודע שאם ההזזה (מה שאתה קורע "פער הזמן", אני מניח) לא קבועה, ואתה קובע אותה עפ"י מה שנותן מקסימום למתאם, יש פה משחק לא ממש הוגן עם הנתונים, שעלול להראות שהמתאם האמיתי נמוך יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |