|
||||
|
||||
אני לא יכולה לדאוג לכל הזקנות ששוכבות במסדרונות בתי החולים. אני לא יכולה לדאוג לקשישים שנמנעים מקניית תרופות משום שטרם נגמלו מן ההרגל לאכול מידי פעם. אני לא יכולה לדאוג לילדים שהחינוך הרופף שניתן להם לא מצטבר לכלום משום שבטנם מקרקרת. אני לא יכולה לדאוג לכפרים הלא מוכרים בנגב ובגליל שיש להם ביוב פתוח במקום כבישים ובארות מים במקום ברזים. ואני לא יכולה - לא רוצה - לחיות במדינה שמתעלמת מכל אלה. (בעניין שפלות הרוח - אתה צודק, זו היתה התיפיפות שלא ממין העניין). |
|
||||
|
||||
הבנתי. את יכולה לדאוג לעצמך, אולם את מכירה כאלו שצריכים עזרה ואת רוצה לעזור להם. למרבה הצער, את לא סומכת על שאר האנשים במדינה שהם ידעו לדאוג לעצמם ואת לא סומכת על שאר האנשים שירצו גם הם לעזור, כמו שאת רוצה לעזור. לכן, את רוצה לכפות על שאר האנשים לעזור. ובמסגרת זאת גם לקבוע להם למי לעזור ואיך. במה את שונה מאלו אשר רוצים לעזור ליהודים מסכנים שלא רואים את האור ולכן רוצים לכפות עליהם לשמור שבת ולאכול כשר? |
|
||||
|
||||
ממש אותו דבר. היהודים המסכנים שלא קיבלו את האור ולא נכפתה עליהם שמירת שבת, שוכבים במסדרונות בית החולים. ילדיהם זועקים רעב מהיעדר מזון כשר. ואין להם חינוך, בגלל שלא כפו על אמא שלהם להופיע בלבוש צנוע. מה אני אגיד לך, חסיד שוטה באמונתו יחיה. |
|
||||
|
||||
אף אחד לא טען שזה אותו דבר. הגברת רוצה לכפות את הערכים שלה, הם רוצים לכפות את הערכים שלהם. שניהם עושים זאת מתוך חמלה ורצון לעזור. לזכותם של השניים ייאמר שהם משקיעים מאמץ רב בלעזור לאחרים בלי קשר לכפייה ולכן הם מנסים להחזיר אנשים בתשובה גם בלי כפייה. אני מקווה שהגברת משקיעה מאמץ לעזור לאחרים גם בלי כפייה. הערה: אתה מנסה לרמוז שיש הבדל בין פיקוח הנפש שהגברת דואגת לו, ללוקסוס שהחרדים רוצים לכפות. למרבה הצער, הכפייה שהגברת מתייחסת אליו נוגעת ברובו ללוקסוסים דוגמת לימודי תואר ראשון, וצמצום פערים ולא לענייני פיקוח נפש, עבורם גם אני מוכן לכפות אם יתעורר צורך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |