|
||||
|
||||
מקובל (אני הייתי שמח אם כך היה לכל דומם, לפחות), אבל זה עדיין לא מסביר מדוע באותו ביטוי מתחילים בלשון זכר ועוברים ללשון נקבה. כשאני עוצר וחושב על זה, זה נשמע לי כמו השמת השפה לצחוק. כשאני חושב על זה פעמיים, למי אכפת? זה הרי נשמע טוב. אבל אז אני חושב על זה שלוש פעמים ורואה שזה אומר שהמאמר שאני מגיב לו הוא אכן קטנוני למדי. |
|
||||
|
||||
קיר לבן, קירות לבנים. לילה לבן, לילות לבנים. ככה זה. יוצאי דופן. |
|
||||
|
||||
מה שמוביל לשאלה מעניינת: מאיפה צצים "יוצאי הדופן", האם צריך לראות אותם כחלק "תקין" מהשפה או כחלק שמוטב לפעול נגדו, והאם, כאשר יש יוצאי דופן בכל פינה, באמת חשוב לדקדק איך להגות מילה זו או אחרת, או אפילו להתרעם על מי שאומר "חמש שקלים"? |
|
||||
|
||||
אף אחד לא אומר "חמש שקלים" :) זה או "חמש שקל" או "חמישה שקלים". |
|
||||
|
||||
תוכל לקבל מושג על דעתו של האקס-צ'יף בנושאים אלה כאן: תגובה 271304 |
|
||||
|
||||
תגיד, כמה לוקחים היום על שירותי זכרון-עזר אנושי? כי זה שקיבלתי חינם לא מתפקד משהו, ועושה רושם ששלך מספיק בשביל שנינו ביחד. |
|
||||
|
||||
בקש מטל לשזור לך מנגנון-עזר בתוך הקוד של האייל, שעם כל תגובה שמפורסמת, אחרי הפירוק למילות מפתח, מחפשת את המילים בתגובה בכל התגובות שלך בבסיס הנתונים. כשאתה נכנס לאתר, כל מילה בכל תגובה תכיל קישור לרשימה של תגובות שלך שמכילות את אותה המילה. ובא זיכרון לאקס-צ'יף. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |